חשבו שרק הם שרדו מהשואה וגילו לפתע שיש 500 בני משפחה • איך?

איתור האחים והיקף בני המשפחה העצום שנמצאים בקשר התאפשר על ידי הסטארטאפ MyHeritage, המספק כלים לבניית אילן יוחסין ואיתור קרובי משפחה
נוחי גולד
י' אב התשע"ז / 02.08.2017 20:05

אלכס כפרי בן ה-71, העביר את חייו בידיעה שרק הוא ואחותו הם שרידי המשפחה שנספתה בשואה. עד שנגלה לו בהפתעה כי הוא חלק ממשפחה רחבה ומאוגדת של 500 איש.

כפרי: “על הצד של אמא שלי ידענו הכל. גדלתי בידיעה שהאחים והדודים נספו בשואה. אני זוכר שאמא נסעה פעמים רבות ל’יד ושם’ כדי להנציח את שמות המשפחה ולחפש מידע על הקרובים, אז הצד שלה היה סגור מבחינתנו. אך לאורך כל חיי היו לי המון שאלות על הצד המשפחתי מצד אבי. הוא לא רצה לדבר על המשפחה שלו לעולם”.

לפני עשור כפרי החל בניסיונות לחפש קרובי משפחה, אך לא היה לו מידע מסודר על העבר של אביו, כי זה שינה את שמו בדרך בלתי פורמלית מדוד קוקלה לדוד כפרי כשהגיע לארץ מליטא. גם שמות האזורים מהם הגיע שינוי את שמם לאורך השנים.

בערב יום השואה כפרי איתר פוסט של אדם על שם המשפחה קוקלה, שתיאר איך בעזרת הכלים של MyHeritage מצאו אותו – לאחר שחשב שמשפחתו נספתה בשואה וצירפו אותו לשבט משפחתי גדול. אלכס הגיב על הפוסט שגם הוא ממשפחת קוקלה – ומחפש אחר קרובים.

עוד באותו הערב כפרי זכה לטלפונים מעליזה גודפרי מסיאטל ואיאן לוין מלונדון, המנהלים את העץ המשפחתי הרחב של שושלת קוקלה ב-MyHeritage ומסר לידיהם את הפרטים הדלים שהיו לו.

“קיבלתי מהם תשובה מהירה שגרמה לי לדמוע, מהצד השני של הקו בישרו לי שאני חלק ממשפחה רחבה, חוויתי את הרגע שחיכיתי לו כל חיי, שיתפו אותי במידע על אחיו של אבי, ושלחו לי תמונה מהחתונה של סבא וסבתא שלי”, סיפר כפרי.

הפרויקט לחקר שושלת קוקלה החל לפני יותר מ-20 שנה – מחקר גנאלוגי אינטנסיבי, שחשף מידע על 10 אחים שהולידו מאות צאצאים.

היקף בני המשפחה העצום הנמצאים בקשר התאפשר בעזרת הכלים של חברת MyHeritage, העוסקת באיתור קרובי משפחה, איחוד משפחות ובניית אילנות יוחסין.

MyHeritage פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לגלות קרובי משפחה ברחבי העולם. לחברה 91 מיליון משתמשים שבנו עד כה 40 מיליון אילנות יוחסין, ובהם למעלה מ-2.6 מיליארד פרופילים של בני אדם.

בני המשפחה כינסו את השבט למפגש משפחתי רחב בלונדון, אליו הגיעו 500 בני משפחה מ-15 מדינות, שכולם שורדי יהדות אירופה.

כפרי: “ההשערות שלי הן שאבי לא רצה לדבר על משפחתו בגלל ייסורי מצפון שלא יכל לעזור להוריו לברוח מהשואה. לדעתי, היו לו רגשות אשם על גורלם בגלל שנטש אותם. אבא עלה לארץ בשנת 1920, כשהיה בן 20, הוא היה אחד מהמארגנים של קבוצת חלוצי ליטא שנקראה ‘אחווה’. הם עברו בין יישובים וסייעו בהקמת הארץ, מבניית מגדלי מים והקמת רפתות.

“לפי מידע היסטורי שקראתי על הקבוצה הבנתי שהורי הצעירים התנגדו נחרצות לעליה לארץ שכללה את נטישת מסלול הלימודים. סביר שגם הוא עשה את המהלך בלי רשות הוריו, ויש מקרים בהם הורים בליטא ישבו ‘שבעה’ על ילדיהם שעברו לארץ. אולי גם כאב לו שהוא לא נפרד מהוריו בטוב לפני סופם המר. היום אני מאוד מצטער שלא התעקשתי להעלות את הנושא ולברר טוב יותר נתונים על המשפחה”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות