פרידה מסבתא מופלאה ששרדה מהשואה

אליעזר היון נפרד מסבתו ששרדה את השואה ומילאה חיים שלמים ומופלאים של גבורה יהודית שעשויה למלא כרכים שלמים • האם יש עוד אנשים כל כך נקיים מהסוג הזה שהמלאכים רק ממתינים להם בגן עדן?
אליעזר היון
ח' אב התשע"ז / 31.07.2017 11:34

ממי שלי, כך אנחנו קוראים לסבתא בצרפתית, נפטרה היום.

ממי – אמא של אבא שישב לידה בדקות האחרונות לחייה. ממי קולט היתה אשה צדיקה, מהסוג שלא פוגשים היום. היא היתה חפה מכל שקר, חנופה, חמקמקות. ישרה ויראת שמים באופן בלתי נתפס.

אנשים של פעם.

היא שרדה את השואה האיומה, ואת סיפורה כתבתי בעבר על פני מספר עמודים שעדיין לא פורסמו. האירועים שמשפחתה חוותה בשנים הללו, יכולים למלא כרך שלם של גבורה יהודית. היא עמדה בפני המוות לא פעם, וניצלה באופן על-טבעי, כמו הפעם ברכבת בה ביקש הקצין הגרמני את תעודותיה וזקן אלמוני נחלץ לעזרתה והכריז כי היא אשתו. בפעם אחרת, כשהגיעה למחסום בו עמדו חיילים נאצים, רכב מאחוריה זקן אחר על אופניים, ומבלי שנדברו אמר לחיילים כי היא בתו.

כשהגיעה אל אחד הבתים בו הסתתרה, הורתה לה בעלת הבית להתחיל לתפור סדינים. העובדה שהנערה הקטנה שהגיעה קדחה מ-40 מעלות חום, לא הטרידה במיוחד את בעלת הבית, וממי תפרה במשך כל הלילה ארבעים סדינים בהם נפערו חורים גדולים.

“אף פעם לא תפרתי תפירה כזו, לא היה לי מושג איך עושים את זה. עובדה שזה קרה. אני מאמינים שמלאכים תפרו במקומי”, היא סיפרה לי ולאבי.

היא התחתנה עם פפי שיבדל לחיים, שהיה חייל בבנות הברית – עם תום מלחמת העולם השניה. הבית שהם הקימו בכפר הגויי בו חיו שמר על תומתו היהודית באופן מעורר השתאות. ההקפדה על המצוות, על התפילות, על דרך ארץ והליכות נאות זכורים היטיב לילדים.

זו הסיבה שכל הילדים חרדים, רבנים מפורסמים ושליחי ציבור בארץ ובצרפת.

 במשך שנים ניהלו בית זקנים ודאגו לחוסים המבוגרים כאילו היו הוריהם.

היא היתה אשה חזקה ופיקחית באופן נדיר, אבל גם בעלת אמונה תמימה וישרה. כששמה ושם פפי הוזכר על ידי מי ממכריהם, תמיד היה זה ברכות ובצירוף המילים – אנשים כל כך צדיקים, כל כך מיוחדים.

איזה אנשים. איזו מסירות לזולת. קשה להאמין שיש כאלו היום. קשה עוד יותר לתפוס כי היא כבר לא איתנו. האשה הכל כך פעילה הזו, שלא פסקה מלהתרוצץ ולעזור לכולם עד לפני מספר שבועות – כבר לא בעולם הזה.

כעת היא מצטרפת לדודה אדל עליה השלום, בת דודתה, אליה היתה קשורה בנימי נפשה. דודה אדל, היא הרבנית המפורסמת אדל טשינגל, שעברה את מנגלה במחנות המוות. אני זכיתי לראות את האשה הזו שהיתה אחת מ’גדולות הדור’.

ממי סיפרה לנו שכאשר הדודה אדל השתחררה מהמחנות, היא  הגיעה לבית החולים בפריס כשהיא גוססת מתת תזונה. הרופאים מיהרו להציע לה בשר – בשר סוס, אך היא הודיעה שהיא מסרבת גם במחיר חייה.

בהשגחה פרטית נמצא בבית החולים רופא יהודי בשם ד”ר מרסבק שדאג לאוכל כשר עבור הצעירה גיבורת הרוח.

הרבנית אדל, לא יכלה ללדת – בעקבות מנגלה – לאחר מכן והיא נישאה בזיווג שני לגאון הרב טשינגל זצ”ל [ר”מ ישיבת בית יוסף בב”ב] אליו היתה מסורה עד יומו האחרון. ממי אהבה והעריצה אותה והדודה אדל אהבה אותה בחזרה.

עכשיו מצטרפת ממי אליה ואל הוריה ואחיה המופלאים. היא גם מצטרפת לבן שלה, הדוד יוסף ז”ל – אח של אבא שטבע בנהר בגרמניה לפני מספר שנים. אחרי עשרות שנים בהם דאגה היא וטיפלה בכולם, מחכים לה ללא ספק המלאכים בגן עדן.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מרגש מאד!!!
    31/07/2017 18:01
    בתיה
  1. דור הולך ונעלם…