האישה שמצאה עצמה בקרב חזיתי מול אריה דרעי מדברת על הכל

את נעמה עידן מכירים גולשי חרדים 10 מהחשיפה על רכישת ‘יום ליום’. היא אשת עסקים, שכל רצונה היה לבסס מחדש את ‘יום ליום’ באופן הטוב ביותר, תוך יישור קו עם תנועת ש”ס. לא הייתה לה שום כוונה להפוך לעיתון לעומתי או להתנגח עם המפלגה. להיפך.

איכשהו העניינים יצאו מכלל שליטה, ואמש הכריז יו”ר תנועת ש”ס אריה דרעי על הקמת עיתון חדש – ‘הדרך’, ועל יציאה לדרך חדשה, תוך נטישת העיתון הוותיק והמוכר.

בשיחה עם נעמה היא פורסת תחילה את הפרטים הטכניים הקשורים לרכישה.

“חברת יום ליום הייתה בשנת 2003 בפשיטת רגל, כך שהמניות שלה חולקו קצת אחרת ממה שהיה בהתחלה. יש לעמותה שנקראת ‘סיעת ש”ס בהסתדרות’ שתי מניות הנהלה ושתי מניות מערכת. בשעה שאני קניתי את מה שהיה קודם אצל המשקיע – 1 מנית מערכת, 3 מניות מסוג הנהלה ו-100 מניות רגילות. המשמעות היא שלאורך שנים, תמיד, מאז הסדר הנושים, כל התוכן, מניות התוכן, היו יותר בידי ש”ס מאשר בידי המשקיע. לכן, העורך היה מינוי של ש”ס וכל טענה שיש להם כלפי התוכן, הם צריכים להפנות כלפי עצמם.

“אני רכשתי את כל המניות שאינן בבעלות ש”ס, על פי תקנון החברה שאין בעיה למכור. במשך 4 שנים הבעלים הקודמים ניסו למכור את המניות לאנשי עסקים. אתה יכול להבין לבד שבתחילת הדרך הם ניסו לקבל הרבה יותר כסף ממה שהם קיבלו ממני, למרות שגם ממני הם קיבלו הרבה כסף… ובארבע שנים האחרונות היה מעין ‘ניכור הורי’. כלומר, מצד אחד הנהלת ש”ס נהנתה מתכנים משובחים ולטובתה בחלקים השונים ובפרט הפוליטי, מצד שני היא לא הסכימה לסייע במימונים או בפרסום.

“אתן לך נתון שלדעתי הוא מקומם: הפרסום של המפלגה בעיתון בשנים האחרונות ירד ב-90%! והכוונה היא לעמודי פרסום בהם מודיעים על מישהו שנפטר, יש כנס מודיעים על כנס – כזה סוג של עמודים. אתן לך דוגמה מהעיתון האחרון-האחרון: הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה, ישב ‘שבעה’ על אחיו. היחידה שלא שמה מודעה הייתה ש”ס… היו הרבה מאד גופים ששמו, אבל הם לא שמו מודעת אבל.

“כך שבוא נאמר שב-4 שנים האחרונות היו מספיק משאים ומתנים עם אנשים, שכולם עברו את הבדיקה של ש”ס, אבל אף אחד מהם לא קיבל את אישורה. מה שגרם לבן אדם שמכר לי את המניות לומר: משהו פה לא עובד, אין ברירה, הם לא יאשרו לי את המכירה, ובהחלט צפיתי את ההשתוללות של ש”ס. בוא נאמר שההשתוללות הזו רק עושה לנו טוב בשלב הזה…”

• אם הבנתי נכון, לש”ס יש חלקים משמעותיים בעיתון, ולפי זה – הם רשאים להחליט אם אכן ימכרו לך את העיתון או לא. לא כך?

 “לזה חיכו 4 שנים! למרות שלפי התקנון של החברה הם לא אמורים לקבל אישור. כפי שאמרתי לך, תקנון החברה עבר שינוי. וכשהגיעו מים עד נפש מבחינת הבעלים הקודמים, הם החליטו שלא לבקש אישור. מבחינתם, אני נציגה של הצד של יו”ר תנועת ש”ס אריה דרעי, אני לא יודעת אם אתה יודע אבל ההיסטוריה שלי היא היסטוריה של ש”ס…”

• עוד מעט נדבר על ההיסטוריה שלך, אבל מבחינת אחוזים – כמה כוח נותר בידיהם, ומה הם מתכוונים לעשות עם האחוזים שעדיין נמצאים ברשותם?

“תראה, אין לי מושג, כי הם לא דיברו איתי מעולם, לא הם ולא אנשים בכירים שלהם. כן קיבלתי איומים מאנשים בדרגות נמוכות. אני לא יודעת מה הם יעשו, אבל החוק יצטרך לומר את דברו. כלומר, אני מניחה שחוקית יש בעיה להיות גם בעלים של עיתון אחד וגם של עיתון אחר, אני לא משפטנית אז לא אדע לענות לך על זה”.

• את תרצי לרכוש את החלק של ש”ס?

“אני לא יודעת לענות על זה. זה מסוג השאלות שנתונות למשא ומתן”.

• אז בעצם היום את בעלת השליטה בעיתון, אחרי מהפכים וכל כך הרבה שנים בהן העיתון עבר ידיים, או יותר נכון ניסיון להחליף ידיים. אם זה קובי מימון שניסה כל הזמן למכור, וכולל אנשי ש”ס שהגיעו כמה פעמים, כולל הבעלים החדשים של העיתון החדש שהוקם, העיתון ‘הדרך’, העיתון של ש”ס, ואני מנסה להבין – כל אותם אנשים ניסו לרכוש ולא הלך, את רוכשת, את בעלת השליטה, יש איזושהי דרך חוקית שבה הם יכולים לומר לך: תשמעי, אנחנו כשותפים עדיין, בחלק מהעיתון, לא מאשרים את הרכישה הזו? למרות שאמרת שמבחינה חוקית לא חייבים לשאול את רשותם – השאלה היא אם להתנגדות שלהם יש משמעות חוקית כלשהי?

“עד כמה שידוע לי לא, החוק מאד ברור בעניין. הייתה להם אפשרות לרכוש את העיתון בעצמם והם דחו את זה”.

• לא רק לרכוש, אלא היו הצעות של כמעט מסירה, והם סירבו.

“שמעתי גם על זה. כלומר, חוץ מלחכות שהעיתון ימות, או שהמשקיע ימשיך להחזיק בו בלית ברירה, הם לא עשו הרבה. ואין לי הסבר למה זה קרה”.

• נחזור אליך. את עצמך ממשפחת דאבוש, אבא שלך עסקן בש”ס לשעבר…

“אבא שלי, שיהיה בריא, הקים את ש”ס בכפר סבא, הוא היה נציג ש”ס הראשון, הוא הוזמן לרב עובדיה על ידי אריה דרעי, כדי שישכנע אותו לעשות את הפעילות החברתית הזו. אני זוכרת את זה בצורה מאד ברורה. בשנת 92′, לדוגמה, היה לנו ממש מטה ש”ס בתוך הבית.

“זה היה בבחירות הארציות, אריה דרעי בעצמו הגיע אלינו הביתה, הייתי בכיתה ד’ באותן שנים. כשאריה דרעי התחלף עם אלי ישי, אבא שלי עזב, הוא קיבל אישור לעזוב לחלוטין את הפוליטיקה ומאז הוא אברך. אבל מעשיו נזקפים לו – הוא הקים גם את פעילות ש”ס בכפר סבא, גם את בית הספר לבנים ולבנות בעיר, והקשר המדהים שהיה לו באותן שנים עם אריה דרעי הביא לכך שבית הספר נמצא במבנה ממש מההתחלה.

“בהמשך, כשעברנו לבני ברק, עשיתי את המסלול הקלאסי של בת חרדית, למדתי בסמינר הוראת אנגלית, הייתי מורה לאנגלית ומחנכת בבתי ספר של ש”ס. בהמשך התקדמתי לתחומי העסקים וזו הסיבה לכך שפנו אלי והציעו לי לקנות את העיתון. אמרו לי, מצד אחד את מהמשפחה של אנשים שהיו קשורים לדרעי בעבר, אני בעצמי לא קשורה לפוליטיקה בשום קשר, אני אפילו סולדת מפוליטיקה, אבל יש לי היכולת המקצועית לנסות להעלות את העיתון על מסלול. ש”ס קיבלו על מגש של כסף את העיתון, מבחינתם, בלי לשים שקל”.

 • גם מהצד של בעלך יש לך קשר ארוך שנים לש”ס. מי לא מכיר את משפחת עידן, משה עידן נחשב לאחד מהאנשים הכי מקושרים לאריה דרעי, שמו נקשר גם בפרשיות האחרונות – כך שהקשר היה הדוק עד לימים האחרונים. בבחירות המוניציפאליות האחרונות, קיבל משה עידן את ירושלים לידיו, הוא ניהל את הבחירות בעיר, ואני חושב שאין מי שאינו מכיר את משה עידן וקשריו עם דרעי. מהצד השני, גם יעקב עידן, שהיה אחד מראשי התנזים כפי שזה נקרא, גם הוא קרוב משפחתך. אמנם בשנים האחרונות הוא קצת התרחק מש”ס והלך לצד המקצועי, בבחירות האחרונות הוא היה אולי ב’יחד’ של אלי ישי, אבל משפחת עידן בגדול קרובה מאד לאריה דרעי. אז בעצם ש”ס קיבלה את מה שרצתה…

“נכון. אבל לא בגלל הדודים, ולא בגלל הבני דודים, הם קיבלו בעיקר אנשים שבאו באמת לתמוך ולעזור למפלגה. לא אני, לא בעלי, לא האחים והאחיות שלנו – אף לא אחד מהם קשור לפוליטיקה, גם בעלי וגם אני רצינו לתמוך במפלגה, אבל קיבלנו סטירת לחי. ואתה יודע, לפעמים מקבלים סטירת לחי ורק מבינים שהדרך צריכה להיות הרבה יותר מהירה קדימה”.

• אני מנסה להבין: בסופו של דבר מי שראה את העיתון השבוע, הכותרת הייתה אריה דרעי, ותמונתו הייתה די מרוחה על העיתון. אז איפה הבעיה, בעצם?

“אני לא יודעת. תשאל בש”ס. דרך אגב, זו הייתה בקשה שלי, הוא לא ענה לי לטלפונים ולא הגיב, הבכירים שבסביבתו אף לא אחד מהם הסכים לתקשר איתנו, ואני ביקשתי שישיגו לי תמונה של אריה דרעי מחייך, כי חשבתי שזו דרך נכונה לתחילת שיתוף פעולה, אבל הוא אמר את דברו.

“אני עדיין מוכנה לקבל שיתחרט. אני בטוחה שאצליח להחזיק את העסק, כך שהוא יממן את כל 40 העובדים שעובדים שם, חלקם בכירים, חלקם פחות, אבל יש 40 משפחות שמתפרנסות מהעיתון הזה, והתפקיד שלי כבעלים הוא לדאוג שיהיה כסף לשלם לכולם – וזה יקרה ובגדול.

“הם סירבו להיכנס לנעליים שהצעתי להם, לבחור עורך ותכנים בלי לשלם אגורה – רק לשתף פעולה. אבל הם החליטו שהם לא מעוניינים ואני עדיין יכולה לקבל, לא אקרא לזה התנצלות, אלא שינוי דעה, אם ירצו. וזה מסיבה מאד פשוטה – כי אני בטוחה שזה מה שמרן היה רוצה. בשלום ולא במלחמות”.

• למה את חושבת שזה מה שמרן היה רוצה?

“אתה מכיר תלמיד חכם שבוחר במלחמה?”

• השאלה אם זו מלחמה. פשוט אולי האינטרסים שלהם לא התממשו. הם רצו תפקיד מנכ”ל לאיש מסוים ולא קיבלו…

“הם דיברו איתי על תפקיד מנכ”ל? אמרתי שלא אסכים? לא. הם עד לרגע זה לא דיברו איתי, אז בוודאי לא יכלו שלא לקבל את מה שהם רוצים, כי הם לא אמרו מה הם רוצים. ודרך אגב, הם קיבלו הודעה שתפקיד המנכ”ל פונה, והוא פונה מרצון, לבקשתי, לאור זה שהבנתי שהיו הרבה חיכוכים. הם כל הזמן טענו נגדו, למרות שהוא מאד השתדל לרצות אותם. הבנתי שאם אני אפנה להם את הדרך, יש סיכוי שיהיה להם יותר קל עם השינוי, אבל הם בחרו שלא לתקשר איתנו. לא איתי כאשה, ולא עם אף אחד.

“היו אגב אנשים שפנו לבעלי ואמרו לו שלא נוח להם לדבר איתי כי אני אשה, אז דיברו איתו, שזה בסדר גמור מבחינתי”.

• את יכולה לנקוב בשמות?

“אני מעדיפה שלא לעורר מלחמות. אבל זה בסדר, אני חיה בתוך עמי, וגם אני כשרוצה להתייעץ עם הרב שלנו בעלי נכנס, מדבר את כל מה שאנחנו רוצים, מקבל תשובה ויוצא אלי החוצה. יש גבולות מאד ברורים בהלכה, אני מכבדת במאה אחוז”.

 • בואי נדבר רגע על תוכנית השיקום שלך לעיתון של לפני הפיצוץ הזה בין ש”ס לביניכם. את, בעצם, עוסקת בשיקום עסקים שנמצאים במצוקה, את מעלה אותם על דרך המלך, וזו הייתה התוכנית שלך בעיתון, להוביל אותו לדרך המלך.

“אני בונה תפניות בדרך כלל. תפניות שיווקיות, פרסומיות, אני בדרך כלל מלווה עסקים גדולים בקריסה. הרבה פעמים באים לשאול ולהתייעץ איתי מה לעשות ואיך לעשות, וזו הסיבה לכך שהגיעו אלי גם כאן. כי העיתון חייב שינוי וחייב תפנית, והיו לי כמה תוכניות שבניתי עוד לפני שרכשתי את העיתון.

“אחת התוכניות הייתה התרחיש הנוכחי: שלא יעברו שבועיים ואריה דרעי יודיע שהוא פותח עיתון חדש, כך שאנחנו לחלוטין מוכנים לתוכנית ולתרחיש הזה ונלך אליו במלוא הכוח. אנחנו לא אוהבים מלחמות, אני באופן אישי לא אוהבת מלחמות, אבל אנחנו נעשה את מה שמוטל עלינו בצורה הכי טובה שאפשר”.

• האם את חושבת שיש לעיתון סיכוי, אחרי שבעצם מפלגת ש”ס מתנערת ממנו, אולי אפילו המנויים שהגיעו בזכותם, המורים ברשת החינוך, יבטלו את המנויים אצלכם – יש מה לעשות?

“אענה על זה בכמה חלקים. קודם כל, מורי הרשת חלקם הנכבד עזב כבר, חלקם נותר. מבחינת תמיכה של ש”ס, ש”ס לא תמכו לפחות ב-4 שנים האחרונות לא במנויים – לא הייתה אף פעם קריאה לעשות מנוי לעיתון – גם פרסום, במסגרת הסדר הנושים נדרש מש”ס להביא פרסום של כנסים, אירועים, מודעות אבל ושמחה – אבל ש”ס בשנים האחרונות הורידה את תקציב הפרסום שלה ב-90% ואתה יכול להבין שמדובר פה בכמויות קטנות של שקלים.

“אבל זו בחירה שלהם, כך שאי אפשר לומר שש”ס תמכה בעיתון בשנים האחרונות, אלא למרות אי התמיכה של ש”ס העיתון הצליח להחזיק את עצמו. מה שהולך להיות בתקופה הקרובה זה שינוי מאד גדול של תוכן כדי לגרום לאנשים לרצות! להיות מנויים. כי יהיה בו תוכן מעניין”.

 • מה זה אומר? התוכן יפנה גם לקהלים שאינם קהלי הבית של ש”ס כיום?

“בוא נדבר רגע על מהם קהלי ש”ס. לש”ס יש כמה קהלים, שהמכנה המשותף ביניהם הוא שהם כולם ספרדים. יש ספרדים שנקראים חרדים וגרים במרכזים החרדיים בני ברק ירושלים וכדומה, ויש את הספרדים שנמצאים בערי הפריפריה, שחלקם הגדול אני בטוחה סולדים מהמלחמות הפנימיות ורוצים לקבל תוכן איכותי, תוכן תורני עשיר, לקרוא בסוף שבוע, לקרוא בשבת. אלה הקהל שלנו.

“בשנים האחרונות, בעקבות ההחלטה של ש”ס להתמקד בחרדים ספרדים, וללכת על הנישה החרדית בתוך העיתון, אנחנו מכירים בערך של להיות חרדים אבל אנחנו מכירים גם בערך של מה שביקש הרב עובדיה שהספרדים שאינם חרדים יקבלו את התכנים שאנחנו החרדים מקבלים”.

• אז את מתכוונת לפנות גם לפריפריה?

“אני חושבת שזה אחד הקהלים החשובים של ש”ס. ושל הרב עובדיה זצ”ל!”

• ואם כבר פריפריה, השאלה אם תקבלו חסות ממשרד הפריפריה. את יודעת, זה לא דבר פשוט. ‘קול ברמה’ למשל לא מקבל, אתרים שהם לא בדיוק עושי דברם של ש”ס גם כן לא מקבלים. השאלה היא אם את לא חוששת ממלחמה שבה משרדי ממשלה לא יפרסמו אצלכם.

“אני מודעת לכך שיש סיכוי גדול שתהיה מלחמה, אבל אני מודעת לכך שלפעמים אין ברירה וצריך את הציבור. כך שאני יודעת שיש סיעתא דשמיא מאד גדולה לעיתון הזה, דברים מדהימים. לדוגמה: חששנו שאולי ההצהרה של השר דרעי תייצר לנו נזק, ובינתיים היא מייצרת לנו תועלת מאד גדולה – בדקנו עכשיו וקרוב למאה אנשים הודיעו שרוצים להצטרף כמנויים וזה רק בערב אחד.

“ברור לי שיש סיעתא דשמיא לעיתון הזה. אני לא יודעת אם זה הרב עובדיה שדואג לעיתון או הקב”ה שאוהב את הדרך שבחרנו ושהיא לא ללכת למלחמות. אנחנו לא רוצים את המלחמה, אני מאד מקווה שאריה דרעי לא יגרור אותנו למלחמה, אלא נוכל להמשיך להתנהל בנחת.

“אם הוא בוחר להמשיך להרים את העיתון שלו ולא לחזור לבית שלו ושל הרב עובדיה, אז אני מאד מקווה שהוא ימצא את הדרך לנהל את העיתון שלו לעומת העיתון שלנו בצורה חכמה ובצורה שתייצר נחת רוח להקב”ה ולא מלחמות. הציבור לא אוהב את המלחמות הללו”.

 • אבל בסופו של דבר נראה שדרעי הולך לכיוון מסוים של הקמת עיתון חדש, כמו שהוא הכריז הערב, עיתון שיוביל סדר יום, והשאלה אם יש לכם את הכוח להתמודד גם בנושא התקציב שדיברנו עליו קודם, וגם מבחינת התכנים. יש מקום לשני עיתונים ספרדים?

“אני אשאל אותך בחזרה. יש מקום לשני עיתונים חסידיים? כנראה שכן. אם זה מה שיקרה בשטח, אז כנראה שזה יתאים. כל אחד יבחר לעצמו את הנישה המתאימה לו, ואני בטוחה שזה יצליח. ברור לי גם שאני לא בוחרת ללכת למלחמה, אם הם יחליטו ללכת למלחמה, נשקול את כל האפשרויות בצורה חכמה”.

• כשמדברים על ש”ס ומלחמות, את חושבת שאבא מסתכל מלמעלה?

“אני בטוחה שאבא מסתכל מלמעלה, אבל במובן האמיתי ולא במובן של המשחק. יש סיעתא דשמיא לעיתון הזה, אני לא יכולה להסביר את מה שקורה כאן. כל פעם כשאני חושבת שיש עוד מכשול, מתברר לי שהנה דווקא המכשול הוא דרך מדהימה ללכת בה. כמו לדוגמה ההכרזה של השר דרעי הערב פשוט הביאה לנו הזדמנויות חדשות”.

• את חששת מההכרזה הזו של דרעי?

“לא אכחיש. בוודאי שכן, למרות שידענו שזה יקרה. מהשנייה הראשונה. התכוננו לזה. אבל מסתבר שהציבור באמת לא אוהב מלחמות ומעדיף לקבל תוכן אמיתי ואיכותי”.

 • כשאנחנו מדברים על תוכן, את יודעת, יש הרבה תלונות. מה אנחנו רואים ב’יום ליום’? עוד אלבום תמונות של יו”ר ש”ס? אז מהיום זה נגמר, כי יש עיתון חדש לש”ס, השאלה היא איזה הבטחות את יכולה לתת לגולשים שלנו, שקוראים את הדברים שלך ורוצים לעשות מנוי – השאלה היא האם יש איזה שהיא הבטחה לשינוי, ואני לא יכול שלא לציין את המגזין שעשית בערב פסח. לא רבים יודעים אבל מי שקרא את החשיפה שלנו על רכישת העיתון על ידך יודע, הוצאת מגזין בערב פסח – גם הבאת לו פרסומות, גם שזה היה בדקה האחרונה וגם הוצאת מגזין מוצלח. השאלה האם זה הולך להיות שינוי מהותי בעיתון או שינוי קוסמטי?

“השינוי הולך להיות בכמה מישורים. השינוי הראשון הוא מישור ויזואלי, יראו אותו כבר ממש תוך שבוע-שבועיים-שלושה, אבל השינוי האמיתי הוא השינוי התוכני – יהיו כתבות תוכן, כתבות תחקיר, כתבות רוחב. התחושה היא שאתה פותח את העיתון ומדפדף וסיימת מיד, תיגמר. כי אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאד בתוכן, ואני בטוחה שהציבור הספרדי יודע להעריך תוכן.

“זה זלזול באינטלגנציה שלנו הספרדים כשחושבים שלא משנה מה נותנים, העיקר נכניס כתבה וכמה מילים והציבור שלנו יהפכו ללקוחות שלנו”.

• אני לא בטוח שאנחנו כספרדים יודעים לעשות עיתון, כי בסופו של דבר הנה תראי, אפילו העיתון החדש של ש”ס, העורך, לדוגמה, ואני לא יודע מה יקרה אצלכם בעיתון ואת מן הסתם לא תרצי להתייחס לזה, אבל ב’יום ליום’ היה את יצחק קקון שהיה עורך העיתון, ובעיתון החדש של ש”ס לקחו אשכנזי. כנראה שהם יודעים לעשות עיתון יותר טוב מאיתנו, ואולי גם אצלכם ככה יהיה, אז זו לא בושה להגיד שאנחנו לומדים מאחרים…

“אני מסכימה איתך שאפשר ללמוד מאחרים אבל אני חושבת שיש תוכן אמיתי, לא מועתק מאינטרנט, אלא אמיתי שנעשה כאן על ידי האנשים שהם יכולים לייצר תוכן מקצועי, לא משנה מי כתב את התוכן. ואם הוא כותב תוכן איכותי זה אומר שהוא מתייחס לקורא שלו כאל אדם אינטלגנטי, אדם שמסוגל לקרוא תוכן איכותי. וכשלא מייצרים תוכן איכותי, סימן שמזלזלים בקוראים ולכך התכוונתי”.

 • בשתי מילים, כשאת רוצה להגדיר את העיתון שלך איך את עושה את זה?

“זה עיתון שייצג את מורשת הרב עובדיה יוסף!”

• ואין כוונה לשנות את שמו כחלק מהתייעלות.

“ממש לא!!! השם שלו יישאר! זו הבחירה שהייתה בתקופת הרב עובדיה, זה אחד הנכסים שלנו. אנחנו כן נדגיש את המיקום של הרב עובדיה עבורנו, שהוא המורה דרך שלנו…”

• למרות שלא מאד ראינו אותו ב’יום ליום’ בשנים האחרונות…

“שזו הייתה בחירה של תוכן, שלא הייתה בידיים של המנכ”ל אלא בידיים אחרות. אבל אני לא נמצאת במקום של ביקורת, אני חושבת שהתפקיד שלי הוא להסתכל מכאן וקדימה, וההנחיות שלי והאסטרטגיה שאני מובילה הן לייצר תוכן שיצור נחת רוח לרב עובדיה יוסף, ואני עושה את זה.

“אתן לך משפט אחד שלו על העיתון: ‘עיתון טהור אשר נקי מלשון הרע ורכילות’, זו הייתה הרגישות שלו, לשם הוא חתר, ואנחנו בהחלט נקפיד ללכת על תוכן איכותי, לא תוכן רכילותי, כזה שגם ירומם את פעילות חברי הכנסת כי הם בסופו של דבר עושים, אני רוצה להאמין, עבודת קודש, אבל באותה מידה יהיה גם תוכן איכותי שהציבור שלנו רוצה ליהנות ממנו”.