הגר”מ מאזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים, יצא הערב (מוצאי שבת) בשיעורו השבועי, המשודר בתחנת הרדיו ‘קול ברמה’ במתקפה חריפה כנגד הנהלת תחנת הדיו ‘קול חי’, בשל מה שכינה “המסחר ברבנים”.
חרדים 10 מגיש את הדרשה המלאה:
“לצערנו שנאת חנם עד היום הזה, יש חסידים וליטאים ויש ספרדים ואשכנזים, ויש עדה זאת מול עדה זאת, עד שהחכם אומר מה העדות, אני לא יודע מה לעשות עם העדות שלכם, תחליטו”, פתח ראש הישיבה. “פעם היה איזה כנס של ערכים, קמה אשה אחת אמרה: איך אני אחזור בתשובה, כמו הספרדים כמו האשכנזים כמו הליטאים כמו החסידים? מה נעשה”.
על המלחמה בין שתי תחנות הרדיו אמר הגר”מ מאזוז: “עד היום שני קולות מתחרים אחד בשני – קול ברמה וקול חי, וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. יש שיטה כזאת ‘מסחר ברבנים’. איך אפשר לסחור ברבנים, היה הרב גרוסמן שיהיה בריא כל יום ששי מדבר, מדבר יפה מאד מלה במלה – נלקח. היה רבי אופיר מלכה אומר הלכות שבת – נלקח. היה עוד אחד גם כן לקחו אותו”.
הגר”מ תקף: “מה התכונות האלה? עושים מסחר ברבנים? ‘כי טוב סחרה מסחר כסף’. התורה היא לא בשביל ביזנס. תביא אתה רב אחר, שיידע לדבר יפה על נושאים אחרים, אבל אל תיקח רבנים של השני. חושבים כל אחד יעשה מה שירצה, ‘שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך, ובמראה עיניך, ודע – עם זקף גדול – כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט’. שום דבר לא נעלם מעיני הקב”ה”.
ראש הישיבה המשיך ותיאר כיצד מסכסכים: “באים לרב, אתה יודע דיברו עליך ב’קול ברמה’. אה ככה? יורד עליהם – והם לא יכולים להשמיע אותו, כי הוא יורד עליהם. אחר כך נעשה מחלוקות. מתברר שהם לא דיברו עליו בכלל, כלום, לא דיברו עליו. מודעות ברחובות שכולם שקר, כולם הבל, כולם זיוף, לא היו דברים מעולם. וממשיכים שנאה ועוד שנאה ועוד שנאה”.
הגר”מ מאזוז התייחס לשידור המקביל של הראשל”צ הגר”י יוסף: “אנשים חושבים שאני בא לכאן, אומר את השעה הזאת נגד הרב יצחק יוסף. חלילה לי, לא ביקשתי את זה. אדרבה ‘קול ברמה’ באו, התחננו אליו, אנחנו חוזרים בנו, חטאנו עוינו פשענו (יש מחלוקת בגמרא ביומא ל”ו איך הנוסח, הנוסח האמיתי, חטאנו עוינו פשענו) אמר, טוב אני מסכים בסדר. תשמיעו אותי, לא צריך לעשות עוד פעם. אחר כך לא היה שום דבר מזה, היה לחץ מכאן ולחץ מכאן”.
הגר”מ המשיך וסיפר: “אז פנו אלי ואמרו לי: תדבר אתה והרב עמאר שיהיה בריא, שבת אתה שבת הוא. בסדר, יש לי שותף, לא צריך להכין כל מוצאי שבת. אחר כך הרב עמאר היה בחוץ לארץ שתי שבתות. שבת שלישית אמרתי לו: כבודו הגיע התור שלו, עוד שתי שבתות, אמר לי לא, אני לא הבטחתי. לא הבטחת? אמרו לי בשמך. ‘הבן שלי הבטיח בשמי אבל אני לא הבטחתי’. אז עלי היו כולנה.
“אברך אחד כותב לי: אתה עושה לא בסדר, האברכים כועסים, אתה בא לפגוע ב… אדרבה להיפך, היום שיחליט (-הגר”י יוסף) לחזור ל’קול ברמה’, אני אומר ברוך שפטרני מעונש הנאום הזה, אני לא רוצה, אתם חושבים שאני רוצה לפרסם?”
ראש הישיבה הוסיף: “אני לא ביקשתי להיכנס למועצת חכמי התורה, ואפילו יבקשו ממני אני לא אסכים, מפני שאני רוצה לדבר באופן חופשי, לא אהיה קשור מה יאמרו שמה, וכשדיברנו על הכותל שהרפורמים רצו לכבוש אותו, אם הייתי בתוך מועצת חכמי התורה [היו אומרים לי] ‘שתוק אל תדבר’. עכשיו אני יכול לדבר, מי יאמר לי מה תעשה, אני אומר את דעתי, השומע ישמע והחדלים יחדלו, איך אני ממשיך. אני לא קשור לאף אחד. אומר את דעתי, ואני לא מחייב את אף אחד שישמע לי”.
בהמשך אמר הגר”מ מאזוז: “כתבנו סידורים, ברוך ה’ נפוצו בעשרות אלפים. אחד שוטה כתב לי: אתם כופים על ישראל להתפלל בסידורים איש מצליח. אנחנו כופים? מי כפה? לא כופים. יש לנו אלפי סידורים, עוד אחד שלנו, לא טוב בעיניכם? אל תתפללו בו, אבל אל תגנבו ממנו, אל תקחו דברים שנראים טובים, תכניסו אותם כאילו שלכם, ראיתם אותם בחלום, לא עושים דבר כזה, תהיו ישרים, תהיו אמיתיים.
“אין לי שום עניין להיות קובע, לא רוצה להיות קובע, ולא אכפת לי אם ישמעו לי או לא ישמעו לי. אנחנו עושים ככה? אדרבה. עכשיו אותה שעה, מה נוכל לעשות?! נעשה בתשע? אי אפשר, רבנו תם על הגבול, בעשר? זה הזמן שלנו, מעשר עד אחת עשרה, נעשה באחת עשרה? נגמור בחצות? אי אפשר. אבל יגיע הזמן שיהיה לנו שתי שעות, ומי שמעוניין לשמוע גם את זה וגם את זה, יקליט אחד מהם, ישמור אותו לעת מצוא, באמצע השבוע ישמע אותו.
“וכי אנחנו באים לריב? אין לי שום עניין לריב, השטויות האלה לא בשבילנו, הכל הבל הבלים. התורה היא שלום, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וזה בכלל החטא של שנאת חנם, אילו היינו מורידים שנאת חנם כל הדברים האלה לא היו.
“שלח לי אשכנזי אחד בזמן הבחירות, לפני שלש-ארבע שנים, אמר לי אני אשכנזי טהור, אני קורא לך מורי ורבי. למה אתה קורא לי מורי ורבי? כי ראיתי כל הנאומים שלך מעולם לא פגעת באחרים, אמרת מה יש לך למכור, זה הכל, אבל לפגוע באחרים? לא פוגע, ככה צריך להיות.
“היה פעם בנתיבות, רצו החרדים למנות מישהו שהוא נוח להם יותר מראש המועצה שמה, יחיאל זוהר. היה אחד כהן, שכחתי מה השם שלו, הוא היה בעד זה. אמרו לי, בוא תדבר שמה לטובתו. בסדר, מה אכפת לי, הרב יששכר מאיר הסכים. אבל אדם נכנס שמה, פותחים שמה איזה קלטת שמדברת על כל מעלליו של יחיאל זוהר, רבע שעה עשרים דקות, אחר כך חוזרים עוד פעם, ויהי נועם וכו’ פתח אליהו הנביא זכור לטוב, עוד פעם, עוד פעם מספרים.
“בסוף זכה יחיאל זוהר, בא רבי שמעון דידי שיהיה בריא, אמר לי: איך זה? התפללנו ובירכנו, הרב גרשנוביץ בירך. איך לא זכינו? אמרתי לו: כתוב האלקים יבקש את נרדף, אם אתם רודפים בן אדם – לא טוב. אתה רוצה לדבר? תדבר מה יש לך למכור, תאמר אנחנו עושים דבר כזה וזה וזה, שזה לא היה עד עכשיו. אבל לפגוע באחרים? כתוב במדרש: אפילו הרודף צדיק והנרדף רשע, האלקים יבקש את נרדף.
“להוריד את השגעון הזה, שעל ידי מלל הרבה, אתה זוכה. לא, תמכור את הסחורה שלך, אני יש לי סחורה, אני דעתי הולכת עם הימין – הולך עם הימין. מי שרוצה לילך עם השמאל – יילך עם השמאל, מה הבעיה?
“אמרנו להם פעם, ש”ס יש בה שי”ן וסי”ן. לכן צריך להוריד את המידות הרעות האלה, לא יתכן שנתפלל על בית המקדש, ואנחנו עדיין נגועים במחלה הזאת”.