השר שגפני ופרוש אמרו עליו “רודף אותנו”, חזר בתשובה?

1.

שלושה נערים, עוד לא בני 20, שינו באחת את סדר יומה התקשורתי של מדינת ישראל.

באבחה אחת שכחנו את הבחירות לנשיאות, את ההכנות לטקס הרשמי לכניסתו לתפקיד של רובי ריבלין, הנשיא הנבחר, אפילו את חקירותיו המתישות של פואד בן אליעזר בלהב 443, כמו גם את פרשת מאיר שטרית (נשיא בסיבוב הראשון) ועוזרת הבית.

כי זה מה שיפה בה, במדינת ישראל, זה המיוחד בעם ישראל. בעת צרה – כולנו עם אחד. התככים, המזימות, הטריקים והשטיקים – כל אלו משחקים רק בעתות רגיעה.

כעת הלב של כולנו בטלמון, נוף איילון ואלעד. תפילותינו מוקדשות להצלתם של הנערים, דמיונותינו עם דמיונות האמהות האומללות, החושבות כל רגע ורגע על הזוועות שאולי עוברים ילדיהם.

אם הם עדיין בין החיים.  הלוואי, אמן.

2.

ובכל זאת, אי-אפשר בלי מילה או שתיים על הנשיא הנבחר.

כמחצית השנה לאחר בחירתו של הנשיא יצחק בן צבי לקדנציה שלישית הוא נפטר. חודש אחרי, הציבה מפא”י את זלמן שזר, שר החינוך לשעבר, כמועמדה לתפקיד הנשיא, מול ח”כ פרץ ברנשטיין מטעם המפלגה הליברלית.

בספרו ‘נשיא וחסיד’ מספר שמואל קראוס, כי מיד לאחר פטירתו של בן צבי הגיע מזכירו הצבאי של בן גוריון אל שזר וקרא לו להגיע בדחיפות אל ראש הממשלה.

“בן צבי מת”, אמר לו בן-גוריון, “אנחנו חייבים לבחור נשיא – אתה תהיה הנשיא”.

הוא הוסיף לשכנעו, תוך שהוא מוסיף את המשפט הבא: “כנשיא במדינת ישראל עליך להיות יהודי שיכול ללכת ברחוב בחג הסוכות עם ארבע המינים, ולכן אתה הוא המתאים לכך”.

שזר, שהופתע לגמרי מההצעה, ביקש שהות של שבועיים כדי להימלך בדעתו. בן גוריון הסכים לשבוע, הפשרה הייתה – עשרה ימים. את השהות הזו ניצל שזר כדי להימלך בעצת האדמו”ר מליובאוויטש זצוק”ל,  שהוא היה מחסידיו ומעריציו.

התשובה שהגיעה מברוקלין לא הותירה מקום לספקות: “אם מלמעלה כיוונו כך – עוד יותר טוב”.

מאז ועד היום, דומה שלא היה נשיא שזכה לברכה דומה. עד שבא רובי ריבלין והעתיק את הברכות שהעניקו לו לפני שבע שנים, כשהוא מגשימן הלכה למעשה עם בחירתו – הפעם לנשיאות.

ברכותיו של הגר”ע יוסף זצ”ל, ויבדל”ח הגר”ח קניבסקי, עמדו לו, והוא הפך לנשיא העשירי של מדינת ישראל.

 ביום שלישי השבוע נפגש ח”כ אלי ישי עם הנשיא הנבחר.

ישי היה שם בשבילו חודשים ארוכים, ואם לדייק – מזה שבע שנים. עוד בערב הבחירות הקודמות ניסה בכל כוחו לשכנע את הגר”ע יוסף לתמוך ברובי. הוא כמעט הצליח במשימה. עד שבא מספר 2 בתנועה, ח”כ אריאל אטיאס (אז עדיין שר) – והפך את ההחלטה על פיה.

ערב הבחירות התעקש אלי שלא לחשוף עבור מי הוא מצביע. ידעתי על אופן הצבעתו, ידעו על כך בלשכת רובי, הבנתי גם למניעים בשלם החליט לשמור על החלטתו בסוד.

לקראת הסיבוב השני נפרץ הסכר, והוא הפך את תמיכתו לגלויה.

3.

כשיצא מלשכתו של ריבלין, שוחחתי איתו. הוא סיפר על ידידות אמיצה בת 30 שנה, עוד מהיותם בעיריית ירושלים, עבור להיכרותם בת 20 השנים בכנסת עצמה. “עזרתי לו במהלך כל החודשים האחרונים, ניסיתי לשכנע ח”כים בתוך ש”ס, חלקם היו פגועים בשל סיפורים אישיים כאלו ואחרים, את האחרים הצלחתי לשכנע. רובי עודכן און-ליין. מבחינתי, מדובר בהגשמת צוואתו של הרב. הרב עובדיה יוסף אמר לי במו-פיו שבבחירות הבאות צריך לתמוך בריבלין”.

גם בקהילות השונות, ובעיקר בצרפת, מקומות בהם לאלי ישי יש קשרים משמעותיים, הכשיר את הקרקע ובישר להם מזה חודשים ארוכים כי עליהם להתכונן לביקור הנשיא החדש שייבחר. “היום, בפגישתנו, רובי הזכיר לי איך בכל מהלך השנים האחרונות הייתי אומר עליו ‘הוא הנשיא הבא’…”

 בין לבין, ניסיתי לפצח נושא נוסף, פנים-ליכוד.

רבים מהפרשנים מסיקים כי התנהלותו של השר גדעון סער במהלך מערכת הבחירות לנשיאות הייתה שקופה: כיוון של ריצה לראשות הליכוד, מול בנימין נתניהו.

האם לך, כח”כ בכיר בש”ס, יש חלק במהלך הזה? – שאלתי את ישי.

תשובתו, הייתה נחרצת וחד-משמעית: “אני מסונכרן עם גדעון בנושא בחירתו של ריבלין לנשיאות, אבל אני גם מאד מיודד עם ביבי, יש לנו קשר מיוחד, גם לרעייתי ציפי יש קשר מצוין עם רעיית ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו. אני ממש לא נכנס למחלוקות הפנימיות בליכוד”.

4.

גדעון סער הוא שר פנים מצוין. על כך אין חולק.

הוא גם היה שר חינוך מעולה. רק שעל כך יש כמה חרדים, כולל נבחרי ציבור, שחולקים, יחלקו וחלקו. עוד מעט נפרט קצת יותר.

אלא שחוץ מתפקידו במשרד אותו הוא מנהל, חינוך או פנים, לגדעון סער יש גם שאיפות פוליטיות עתידיות, כך עושה רושם, ולשם כך הוא עושה כל מאמץ כדי לבנות תדמית תואמת ולהתקדם, צעד אחר צעד.

נתחיל בקדנציה הקודמת.

אני עוד זוכרת את הימים בהם היה מושא למתקפות מצד חברי הכנסת החרדים. היה זה בתקופה בה כיהן כסגנו במשרד ח”כ מאיר פרוש. איפהשהו בחודש אוקטובר 2010, ראיינתי אותו. הימים היו ימי אבקות לבנות ששוגרו במעטפות אל תיבות הדואר של ח”כים ושרים חרדיים, ימי המפלגות החרדיות כשותפות לממשלת נתניהו.

פרוש סיפר שהוא “מרגיש זיפט”, עם הדיבורים על הקפאה, אבל גם “בהרבה נושאים, שהיום כיהודים חרדים בכנסת, אנחנו מרגישים לא נוח. וזה חורה לנו יותר, כיוון שזה קורה דווקא מהליכוד.

“בעבר היו משתמשים במונחים הללו, שבליכוד קרובים יותר לדת. אני לא יודע אם היום הרבנים היו מסכימים לאמירה כזו שהליכוד קרוב יותר לדת. אני חושב שכיום חלקים בליכוד יכולים להתחרות עם קדימה או עם מפלגת העבודה ואולי אפילו עם מרץ”, אמר לי אז. חוק הגיוס, עדיין לא היה באופק.

 יש הרבה שאומרים שאם לבני הייתה היום בראשות הממשלה מצבו של הציבור החרדי היה טוב יותר. שלא לדבר על אולמרט, בשעתו, שהוכיח את עצמו – אמרתי לו, כשאני מנסה לשאול, האם יכול להיות שיש כוחות בתוך הליכוד המוליכים לכיוון הזה? יכול להיות שנתניהו אולי לא היה נוקט מעצמו בשיטות בהן הוא נוקט?

 “בהחלט. אמרתי קודם שיש כוחות בליכוד שהם מצרים את צעדנו ופוגעים בנו. אין לנו טביעות אצבעות שביבי עושה את זה”, השיב לי אז.

5.

• וטביעות האצבעות הללו, למי הם מוליכים? לאיזה כיוונים?

“זה לא יהיה פגיעה אם אומר שגדעון סער אנחנו רואים שבכל מקום שבו יכול לפגוע בציבור החרדי הוא עושה את זה. ולאו דווקא בנושא החינוך, אלא בכל נושא. זה לא סוד”.

• ניסיתם לדבר על זה עם נתניהו? לנסות לבקש ממנו להרגיע את שר החינוך שלו?

“אולי משום שנתניהו ניסה להרגיע את סער, וסער לא נרגע, היה ביניהם אתמול עימות”.

 וכך סיכמתי אז את הראיון עם פרוש:

“תודו, שלא בכל יום אתם קוראים ראיון כתוב ומוקלט במהלכו תוקף סגן שר את השר שמעליו. האם יהדות התורה בדרך החוצה, אל חיקה הלא-חמים של האופוזיציה? אם זה יקרה, תזכרו איפה נרמזתם על כך לראשונה”.

אבל לא חלמתי, שמבין ספסלי האופוזיציה, יהיה זה דווקא נתניהו אותו יתקפו. גם לא חשבתי שגדעון סער יהפוך לפייבוריט שלהם.

  כחודשיים אחר-כך הגיע חבר הכנסת משה גפני לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו.

“סער רודף אותנו בכל המסגרות”, התלונן באוזני נתניהו.

באותה תקופה סער נחשב למתנגד הגדול ביותר למפלגות החרדיות. לשרי הליכוד הסביר מדוע חשוב להעביר את חוק שעון הקיץ (אותו העביר, אגב, בראשית כהונתו כשר פנים), אחר כך הוביל את ההתנגדות לחוק אבטחת ההכנסה לחרדים. “נשלם מחיר ציבורי כבד על הקצבאות הללו”, טען אז.

 כשפרש פרוש מתפקידו כסגן במשרד החינוך, שיגר את המכתב הבא אל הבוס שלו.

 “מר גדעון סער, שר החינוך

 ביום שישי הקרוב, לאחר שנתיים מיום כינוס הכנסת ה-18 לישיבתה הראשונה, אני מתפטר מחברותי מהכנסת לטובת הרב ישראל אייכלר הי”ו, וזאת עקב הסדר של הסכמי רוטציה החלים על הסיעות שבתוך אגודת ישראל המיוצגות בכנסת.

 כמובן מאליו ובאופן טבעי, ברגע שאני חדל מלכהן כחבר כנסת, איני יכול לכהן כסגן שר, ומכאן שהתקופה בה כיהנתי כסגנך במשרד החינוך קרוב לשנתיים, אף היא מסתיימת”.

 בין השאר הזכיר פרוש: “ברמת היחסים שבינינו היו עליות וירידות… אין זה סוד שהתנהל בינינו ויכוח מר וקשה כנגד רצונך לאכוף את תוכנית הליבה במוסדות החרדיים, קיום מבחני מיצ”ב, והפעלת פיקוח באופן ישיר על המוסדות החרדיים”.

 פרוש ציטט אז במכתבו סעיפים מתוך ההסכם הקואליציוני שנחתם עם ‘יהדות התורה’, תוך שהוא מנסה להוכיח כי סער פגע בהסכם. “כנציגי ציבור אשר נושא החינוך ועצמאותו יקרים וחשובים ללבם, התאכזבנו קשות מיחסך הפוגע והמעליב, כאשר במחי יד התנערת מהמחויבויות הציבוריות הנ”ל, בטענות וטיעונים שונים שאין כאן המקום לפרטם”.

 בהמשך טען פרוש כי דעתו נחה במעט כאשר שמע כי סער הואיל לסייר באלעד, אך הצטער על שביקר דווקא בבתי ספר שאינם חרדיים. “בהתנהלות כזו, קשה מאד להגדיר אותך כשר החינוך של מדינת ישראל, וגם אם החינוך הממלכתי הוא הרוב במדינה, עדיין נכון יותר שיגדירו אותך כשר חינוך סקטוריאלי”.

 פרוש מזכיר לסער כי כאשר הוא עצמו ביקר בערים מעורבות, עמד על כך שבתכנית הסיור יכללו גם בתי ספר שאינם חרדיים, “כי כך התפקיד מחייב”.

 לסיום, כתב לו פרוש, כי החליט “להעלות על הכתב ועל קצה המזלג”, דברים שצרמו לו במהלך התקופה שעשה במשרד החינוך. “חשבתי שמטבע הדברים אני אשמיע אותם במהלך הפגישה שתוכננה להיום, אך כאשר קבלתי אתמול אחה”צ את ההודעה על ביטול הפגישה היום, החלטתי כאמור להעלותם על הכתב”.

6.

איך הצליח גדעון להפוך תוך תקופה לא ארוכה במונחים פוליטיים לחביבם של החרדים, או לפחות לחביבה של התקשורת החרדית?

התשובה לכך נעוצה בראשית ימי כהונתו של מנחם אליעזר מוזס בתפקיד סגן במשרד החינוך. באותה עת החלו יועציו של סער לשדר כי עסקים כבר לא כרגיל, וכי יחול שינוי. “בזכות הסגן החדש”, כמובן. חודשים חלפו, הסגן עבר לח”כ באופוזיציה, סער נשאר סער ‘אוהב החרדים’, לאחרונה אף נפוצו שמועות על התחזקות שלו בענייני דת ואמונה.

בכיר בליכוד אומר בשיחה כי “יש מצב שההתחזקות הזו היא הצגה תקשורתית בעצת יועציו, אבל יש גם בהחלט מצב שזה נכון, ימים יגידו”.

שאלתי אות, האם לאחר הניצחון של מחנה סער את חיים כץ בהכתרת ריבלין לנשיא המדינה, יש מצב שסער ישתלט על הליכוד?

אין מצב, השיב לי. ולגבי חששו של נתניהו, אמר: “ביבי חושש מכל דבר”.

אין ספק שבדי.אן.איי של הליכוד אין הדחת מנהיג מכהן, אלא אם כן הוא פורש מרצונו. לכן, כך בטוחים בליכוד, כל עוד יחפוץ ביבי בתפקיד, הוא יהיה מועמד הליכוד מספר 1 בכל קונסטלציה אפשרית.

ובאשר לשנאת החרדים כלפיו – קבלו תיקון. התחושה היא כי בתקופה האחרונה הרוחות הנושבות לכיוונו של נתניהו אינן עוד מה שהיו.

מה שהחל בהשתתפות בת שעתיים בשמחתו של אריה דרעי, המשיך בפגישה ארוכה שלהם השבוע (רשמית, בנושא החטופים), אחר-כך בשבחים שחלק לו דרעי בישיבת סיעת ש”ס על ניהול העניינים הביטחוניים בפרשת החטיפה, וכלה בהתבטאויות פנימיות של ח”כים חרדיים אודות כך ש”חל שינוי”.

זה לא אומר שמחר בבוקר החרדים בתוך הממשלה, אבל זה כן אומר שהם כבר אינם פוסלים את האפשרות על הסף.

וברגע שנתניהו יחדל להיות ‘אויב החרדים’, השר סער יצטרך לחפש מרכולת אחרת לשיווק. אם גם אז, כשהאינטרס כבר לא ישתלם לו להציג מצג של מתחזק ואוהב חרדים, ימשיך לאהוב אותנו – נדע כי יחסו המשתפר והולך היה אמיתי.

כך או כך, אי אפשר שלא לברך מעל במה זו כל שינוי לטובה מצד כל יהודי.