1.
התקשורת החרדית, בחלקה הגדול, התייצבה בסופהשבוע במרץ מוגבר כדי ליטול חלק במאמץ של השמאל להפלת ראש ממשלה מכהן, ולא בדרכים לגיטימיות.
היטיב להגדיר את התופעה אליעזר גרינצוויג מבקהילה, שאמנם התייחס לניצחונו של אבי גבאיו, אבל ניתן לקחת את דבריו גם למחוזות אחרים:
“בפוליטיקה העכשווית ממילא אין משמעות לאידיאולוגיה מפלגתית. יתכן שיו”ר העבודה החדש אכן הצביע פעם לליכוד. למאי נפקא מינה? על מה ההתרגשות? האם יובל שטייניץ לא הצביע בעבר לשמאל? יחימוביץ’ לא הצביעה חד”ש? היום הוא עם החולצה הזו, אתמול היה עם אחרת. איש כבר אינו מחפש שורשים או הזדהות עם המועדון. פעם הייתה אידיאולוגיה היום זה בעיקר זירה מדממת של הורדת ידיים כוחנית, מגזרית, שבטית ומלאה משטמה וחרון קודש”.
ו”כך הפכה החלפת נתניהו בכל מחיר לכוכב הצפון שלמענה היו מוכנים גם האידיאולוגים שבחבורה, המחזיקים בתפיסות עולם שמאל-רדיקליות, להמליך עליהם את יוצא הימין במהלך חסר תקדים במקומותינו, כשהוא מביס בדרך אושיות מפלגה ולועג למנגנוניה ה’כל יכולים'”.
2.
נתחיל בהמודיע, שם בישר לפני כחודשיים מ’ כרמלי כי בעוד שלושה שבועות צפויה הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
“עם כמות הפרשיות שנקשרות סביב ראש הממשלה עוד טוב שיש לו קשרי ידידות עם הבעלים של ‘בזק’. בשביל תיק אלף, אלפיים, שלושת אלפים והדרישה לפתיחת תיק ארבעת אלפים, קשרים טובים במרכזיה של בזק, שמנפיקה מספרי זהב, אינם יכולים להזיק”.
“..ימים מורכבים מאד עוברים על ראש הממשלה. סביבתו הקרובה נחקרת, אחרת מוסרת עדות. מקורבים הפכו לעדי מדינה פוטנציאליים והסקרים עדיין לא צוללים אבל כשסביבם הצוללות מי יודע מה יילד יום… בימים שבהם חוקרי המשטרה טובעים בהררי נתונים של תקציבים ושלמונים שאולי חצו מדינות, ידיים וחשבונות… נתניהו זקוק לזמן אם כי לא בטוח שהוא פועל לטובתו… חוקרי המשטרה כמו בכירי הפרקליטות עוד לא מצאו את מניית הזהב או את המסמך המנצח שיאפשר להם להעמיד למשפט את נתניהו, אבל התיקים שנערמים בזה אחר זה עלולים לעשות את שלהם. ככה היה אצל אולמרט. הבית בכרמיה, העטים היוקרתיים ועוד שלל תיקים לא הבשילו למאומה. אבל אז נוספו עוד ועוד תיקים והסוף ידוע…”
גם משה מורג, באותו עיתון:
הצהרתו (של הפרקליט – ש.ר.) כי לא שוחח עם ‘גורם שלטוני’ על הצוללות, ספגה מהלומה קלה בכנף כשנחשפה התכתבות מתועדת של היועץ המשפט של מערכת הבטחון, אחז בן ארי, שכתב למנהל משרד הבטחון דאז דן הראל…כי הפרקליט שאל אותו על ביטול המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות.. לאחר אותה שיחה שלח.. הודעה לדן הראל, שהיה אז מנכ”ל משרד הבטחון. בהודעה, כך לפי אותם דיווחים, נכתב כי הפרקליט ‘ביקש לדעת אם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה…
“חקירות צופנות בקרבן הפתעות וקצוות חוט, שיכולים להביא את החוקרים ליעדים חדשים שלא שערום מראש.. האם בכל זאת יכול להיות שראש הממשלה נתניהו לא ראה, לא ידע ולא שמע מאומה על התנהלות העסקאות הביטחוניות?…
הבה נודה: טענתם של נתינהו ומקורבו הפרקליט לפיה לא ידע נתניהו כי עורך דינו הקרוב אליו מתפרנס גם מייצוגו המשפטי של איש עסקים המתווך בעסקאות הצוללות והספינות שעליהן ועל אודותן דיבר נתניהו כה רבות.. נשמעת צולעת על כרעי תרנגולת בדרכה אל ידיו האיתנות של השוחט.. גורמים משפטיים העריכו השבוע כי לא יהי המנוס מגביית עדות מראש הממשלה בנימין נתניהו.. ההערכה היא כי החוקרים יחקרו את נתניהו בעדות פתוחה. אמנם, ככל עדות פתוחה היא יכולה להפוך תוך כדי דיבור לחקירה באזהרה”.
3.
בעיתון משפחה לא הספידו הכותבים את ראש הממשלה, אבל היה זה העורך שהקפיד על כותרת מספידה. “ממשלה בצלילה”, הייתה כותרת טורו של אליעזר שולמן, הכתב הצבאי, שהוא גם עורך החדשות.
שימו לב למשפט נוסף, גם הוא בשער העיתון: “הטבעת המשטרתית המתהדקת על נתניהו”.
ובכותרת המשנה של טורו של שולמן: “הרשימה המלאה: כל הדמויות המככבות בעלילה שעלולה להביא לא רק את נתניהו לחדר החקירות ואולי גם לבית המשפט”.
בטור עצמו, צריך להדגיש, לא ממש מצאתי סימוכין למשפט הגרנדיוזי הזה.
4.
דווקא יתד נאמן, ביטאון דגל התורה, גילה לויאליות.
“התקשורת מנסה כמובן לקשור את נתניהו לשתי הפרשות הללו”, כתב אריה זיסמן. “השאלה האם זה יחלחל לציבור, בפרט שמשרד המשפטים והיועץ המשפטי קבעו שלנתניהו אין קשר לשתי הפרשות הללו. אבל את מי מעניינות העובדות, כאשר אפשר לשרטט ולהראות בתקשורת את מקורביו של נתניהו יוצאים מחדרי החקירות, ובתווך להכניס את תמונתו של ראש הממשלה עם חיצים נלווים לכאן ולכאן”.
“..כלי התקשורת שפועלים כל העת לפגוע בנתניהו מנצלים את העובדה שמרבית הציבור כלל אינו יודע מה הפרטים בפרשת ‘בזק’ ובמה בדיוק חשודים אלוביץ’ ומנכ”ל משרד התקשורת פילבר. כך בדיוק קורה בפרשת הצוללות. הרבה שמות נזרקים לאוויר המון פרטים עם סכומי כסף גדולים. לתקשורת לא נותר אלא לשרבב את שמו של נתניהו לפרשות השונות, שהוא כלל לא מעורב בהן (לפחות בשלב זה). לשים תמונות של המקורבים – פילבר, אלוביץ (בפרשת בזק) ושמרון (בפרשת הצוללות) ובאמצעות תמונות אלו לומר לציבור: אלו מקורביו של ראש הממשלה, שהיו השבוע בחדרי חקירות במשך שעות, ראו מי הם חבריו של נתניהו.
“הרמז ברור: ראש הממשלה הוא ‘שותפם לפשע’. היכן נתניהו קשור לעניינים הללו? לתקשורת פתרונים. תקוותם היא שבהמשך העיגולים של המטרות והתמונות יהפכו לאישומים. נדמה שנשתכחה מהם עובדה מרכזית אחת: ראש ממשלה מפילים בקלפי ולא בחדרי חקירות, בפרט שאינו קשור להן”.
לתשומת ליבו של נתניהו. בבחינת, דע מי נאמנים לשותפות עמך.
5.
את הסיפור המלא והמרתק על ח”כ יגאל גואטה, סיפור שהחל “בפראג וסופו בתל אביב, ב’קינג דיויד’ ו’איכילוב’, מצאתי בטור ‘פתיתים’ של צביקה יעקובזון בבקהילה.
“ביום רביעי שעבר אמר לי שהוא יוצא את הארץ לשבוע. לפראג של יעקב אלחדד. פחות חשוב ואחת היא היכן האכסניה בבירת צ’כיה ובלבד ששערי חדר האוכל של ‘קינג-דיויד’ ייפתחו בפניך. פראג, כנראה, מרתקת ביופיה ושכיותיה, אבל הנקודה היהודית מצויה, כך הבנתי, פחות בבית הכנסת ‘אלטנוישול’ ויותר בבית הכנסת של מלון ‘קינג דיויד’. מנין שלוש פעמים ביום וקריאת התורה יהיו באחרון…
“שנה וחצי, אמר לי גואטה, לא נחתי. אני עובד 19 שעות ביממה, כל יום מצאת החמה עד צאת הנשמה. בקושי אני רואה את הבית. הוא חש טרום קריסה וברח לפראג לנוח ותו לא. אני מקווה שזה יעבור מהר ובשלום ובשקט…רבות מחשבות בלב גואטה אולם החופשה נקטעה. זמן פראג עבר מהר, אבל לא הכי בשלום ובוודאי לא בשקט. נקווה שהשהות ב’איכילוב’ תעניק את החופש לו הוא נזקק וינוח בשלום וישוב לעבודתו בשלום. הכנסת אולי אינה חסרה לו אבל כמהה לו”.
אז יעקובזון מודה” “לזכותם של הנייעסנים למיניהם בכל אתר ואתר שהניחו לו ולא חיטטו בכרעיו, הגם שזה-מה-זה מתאים לחלק מהם”, וממלא את מקומם ב’פתיתים’.
תכלס, נודה שזה מעניין.
6.
ואת מה שלא מצאתי ב’פתיתים’, מצאתי (לא, לא בשום “אתר ואתר”) בעיתון המתחרה משפחה – ב’המזנון’ של שמעון ברייטקופף, תחת כותרת המשנה “חוויות מחדר 69”:
“שלט גדול מכסה את דלת מספר 69 במחלקה הכירורגית בבית החולים איכילוב: ‘על פי בקשת בני המשפחה ולפי המלצת הרופאים, נא לא לבוא לביקורים’. השלט גדול, מאיר עיניים, מנוקד למאותגרי הקריאה, אבל ההיענות אליו אפסית. הדלת לא מפסיקה להסתובב, לילה כיום יאיר.
“השעה 22:30 בלילה, וזרם המבקרים רק הולך וגובר. החולה, שבימים כתיקונים עונה לשם ח”כ יגאל גואטה, מנווט את התנועה במומחיות. לזה הוא דואג לשתייה, לשני לזיווג הגון (‘כפרה עליך, תתחתן כבר’) ועל השלישי (האשכנזי היחיד בסביבה) הוא מצווה לקחת את כסא הגלגלים לכיוון היציאה מבית החולים (‘הגיע הזמן שהאשכנזים ישרתו קצת אותנו’) שבו מחכים לו החברים שעדיין לא הצליחו להיגמל מהצורך לעשן”.
“לבית החולים הגיע גואטה אחרי אחד השבועות הנוראים בחייו.. לפראג הוא הגיע ביום ראשון.. ביום השני בדרך מבית הכנסת לבית המלון הוא התמוטט. גל של כאב ממוקד בבטן הכריע אותו. הוא הצליח לגרור את עצמו עד לבית המלון ושם הוא נחשף לראשונה למערכת הבריאות הצ’כית.
“האמבולנס המקרטע לא הסכים לעלות את החולה עד שילשלם במזומן את מחיר ההסעה, ובית החולים המקומי מחזיק בסדר עדיפויות מעניין: קודם רוכשים צלבי קרס ותמונות בעלות ניחוח אנטישמי ואחר כך, אם נשאר משהו, משקיעים בציוד רפואי.. ביום שישי הוא חזר סוף סוף לארץ.. קיבל חיבוק גדול גדול של המערכת הפוליטית הישראלית.. לבית החולים נהרו חברים מכל סיעות הבית, מכשיר הטלפון התפוצץ מהתעניינות…”
7.
אני מסכימה לאבחנה של העיתונאי יעקב ריבלין ב’בקהילה’ לכך שצרותיו של יעקב ליצמן השבוע לא היו סביב המריבה עם גפני (חוק ירושלים), גם לא סביב החתול השחור שעבר לאחרונה בינו לבין ידידו לשעבר, יו”ר ש”ס אריה דרעי.
הצרות האמיתיות שלו הן מבית פנימה, יש בחסידות גור כיום כמה פלגים, שכולם מנסים להיכנס אל הקודש פנימה ולהסביר בהרחבה את טעויותיו. כך קרה כשנציג גור בירושלים נכנס לאדמו”ר והסביר ששבת מחוללת חופשי בירושלים, וכך קרה השבוע כשאי מי מחסידותו ומבפנים הצליח לשכנע את האדמו”ר שוועידת ‘המודיע’ הקודמת כללה יותר מדי הערצה לפוליטיקאים.
זה נכון שהאדמו”ר הורה לבטל כל הופעה של פוליטיקאי, השאלה היא האם ההוראה הזו ניתנה לפני או אחרי ביטול הגעת נתניהו.
לפי המידע שבידי ריבלין, ביטול הגעתו של ראש הממשלה אירעה בעקבות”הוראה מגבוה לעשות זאת”, כלומר, הוראת ביטול הגעה מצדו של ליצמן.
“הנימוק הרשמי של לשכת נתניהו היה האזכרה שנערכה לאחיו, יוני נתניהו הי”ד, שנפל במבצע אנטבה. גם ילד קטן מבין את הגיחוך שבדבר. האזכרה השנתית לאח שנפל היא אירוע שמשפחת נתניהו ומחלקת הטקסים במשרד רה”מ נערכים אליו חודשים מראש. כשנתניהו קיבל את ההזמנה לוועידה ופרסם שהוא בא, עבר לו איזה בלאק-אאוט ברא שהוא שכח את האזכרה? לפחות עשרה אנשים יושבים לו על היומן ומתאמים אירועים, וכולם שכחו שיש אזכרה באותו יום? ממש לא.
דרך אגב, האזכרה החלה בחמש אחר הצהריים והסתיימה בשעה שבע. ההופעה של נתניהו בוועידה אמורה הייתה להתקיים שעה לאחר מכן”.
עד כאן, הכול נכון.
מכאן, להבדלים בין הדברים הללו למידע שבידי. ועל פי המידע שבידי, זה נכון שנתניהו אישר מראש הגעה, אלא שקצב האירועים האחרונים (פרשת הדסה, הכותל הרפורמי, חוק הגיור) ועוד, הביאו להחלטה לבטל את ההגעה. אולי תרמה לכך גם העובדה שליצמן לא עוד ה’מאמי הלאומי’, יתכן, לא בטוח – ובטח לא כסיבה רשמית. התירוץ הרשמי היה קיומה של האזכרה. ברור שזהו תירוץ בלבד.
הביטול הגיע מצד נתניהו, לא מצד המארחים. זאת ועוד, גם לאחר הביטול ניסו מסביבתו של ליצמן לעשות הכול כדי לשחזר את ההגעה, ולא נפרט בנקודה הזו יתר על המידה.
8.
מתברר, שגם ידיעת יח”צ צריכה הגהה.
בעמודי הצרכנות של עיתון משפחה מצאתי ידיעת יח”צ המספרת ש”בד”ץ שארית ישראל פותח ליין שחיטה שלישי”. “עד עתה התקיימו תחת כשרות בד”ץ שארית ישראל שני מסלולי שחיטה בראשות הגאון הרב נחום יברוב והגאון הרב אליהו מאיר שוורץ. עתה לאור הביקוש הרב ועם הוספת מסלול השחיטה הנוסף בראשות הגר”מ גלאי צפוי המספר לגדול” וכו’.
הגר”מ גלאי הוא אחד מהשוחטים היותר מפורסמים, מומחה בתחום השחיטה ומי שהגר”ח קניבסקי סומך על שחיטתו האישית בלבד. לאחרונה הצטרף ל’שארית ישראל’.
אבל שימו לב למשפט הבא, של משפחה: “ראשי מערכת הכשרות בד”ץ שארית ישראל סקרו בפני מרן את הידורי הכשרות שהונהגו בשחיטה המהודרת של הגר”ש גלאי”.
אז זהו, שהגר”ש גלאי הוא אחיו של הגר”מ גלאי. הגר”ש אינו קשור לשחיטה ורבים משחרים לפתחו לקבל את ברכותיו. משפחה בלבלו בין האחים.
גילוי נאות: שני האחים הם דודי, אחיו של אבי.
9.
אודה, לא בכל שבוע אני קוראת את עיתוני הילדים. השבוע התאמצתי לעשות זאת – והופתעתי לטובה.
מבין שלל עיתוני הילדים, לכד את תשומת ליבי באופן מיוחד זה של משפחה, ובעיקר בשל תוכנו הישיבתי. שוב ושוב בדקתי אם לא מדובר ב’יתד נאמן’. אבל, לא.
סיפורה של מנוחה טוקר על רבי חיים קמיל מאופקים, על ישיבת ‘ובלכתך בדרך’ שלו.. וישיבת ‘בין הזמנים’.. הסיפור המצויר של השועל והדגים…ואפילו סיפורה של סבתא חממה בוזגלו כלל המון תורה ולימוד.
למען הגילוי הנאות, הכתבה שריתקה אותי יותר מכל, במגזין הילדים, הייתה זו שעסקה ב”מלך המדבר” (לא מצאתי את שם הכותב/ת), הבדואי, המאהל שלו, הכנסת האורחים שלהם ועוד. “אז ברוך הבא, כלומר: אהלן וסהלן לאורח החשוב. אחרי שהוא הגיע והגיח מאחורי האהל כלומר: מצדו הסגור מסגור אל צדו הפתוח ואחרי שהוא השתעל שלוש פעמים…”
תאמינו לי, מרתק, לא לילדים בלבד.
10.
במגזין משפחה פורסמה כתבה מרתקת על “עלילה מוזרה שבמרכזה ספר מסתורי שאיש אינו מסוגל להבין. מה מסתתר ב-240 עמודי ‘כתב יד וויניץ’ שמצליח לשגע דורות של מלומדים”.
העורך העניק לכתבה את הכותרת המגרה: ‘צופן החייזרים של המהר”ל’.
גם בשער המגזין מנסה העורך לקשור בין כתב היד המסתורי למאור הגדול: ‘הצופן הסודי של המהר”ל מפראג?’
אלא שגם לצורך שיווק כתבה, לא ראוי ולא יאה, לעניות דעתי, לקשור אל המהר”ל כתב יד בו מופיעים איורים שאפילו עיתון חילוני בישראל – לא היה מעז לפרסם…