הדתה? כשמיליטנטיים מנסים להלך אימים

בעת האחרונה הפציעה מילה חדשה בחלל עולמנו – ‘הדתה’.

מאחוריה עומדים זרועות התמנון של הקרן החדשה וכלי תקשורת מסוימים, ומטרתם להלך אימים על מנהלי בתי ספר וגננות, לבל ישלבו תכנים יהודיים במערכת החינוך.

יש טוענים כי מסע ההפחדה הזה יש בו ניסיון לחולל רוב מהומה על לא מאומה, וכי למעשה אין תהליכים של התחזקות הדת בתוך מערכת החינוך. האמת מורכבת יותר. הצעקה נובעת מזיהוי נכון של תהליכי עומק המתחוללים בחברה הישראלית, בכיוון של התחזקות הזיקה למסורת ולדת ישראל, ואותם גורמים מנסים לבלום מגמות אלה.

מגמות עומק

בעבר היה מקובל לקטלג את החברה היהודית הישראלית לחילונים, דתיים וחרדים. ברבות השנים התברר כי הציבור המכונה ‘חילוני’ יש בו שיעור גדל והולך של ‘מסורתיים’. אלה יהודים שאינם חובשי כיפה, אבל רבים מהם שומרים שבת, אוכלים כשר ומכבדים ערכי יהדות ומסורת.

המגמה הזאת התעצמה מאוד בשנים האחרונות. אמנים מוּכרים אינם מתביישים להצהיר כי אינם מופיעים בשבת. ידוענים רבים מספרים בגאווה בראיונות כי הם מניחים תפילין, מדליקים נרות שבת, אומרים ‘מודה אני’ ומשתתפים בשיעורי תורה.

החיבור הזה למסורת היהודית נהפך למאפיין מרכזי בתוך ההוויה הישראלית.

מערכת החינוך אינה יכולה להישאר אדישה למגמה זו, המשקפת את עולמם הרוחני של הורי התלמידים בחינוך הממלכתי. כל הסקרים שנעשו בנושא העלו כי ההורים תובעים ללמד יותר ערכי יהדות ומורשת.

“איננו דתיים, ואנחנו שולחים את ילדינו לבית ספר ממלכתי, אבל אנחנו מצפים ממנו שיהיה בית ספר יהודי וינחיל לילדינו ערכי יהדות”, אומרים ההורים.

כאן נוצר החיבור בין בתי הספר וגני הילדים ובין שורת גופים ועמותות המתמחים בהנחלת ערכי יהדות בדרך המתאימה לחינוך הממלכתי. הארגונים האלה זוכים להצלחה רבה וקוצרים מחמאות מהורי הילדים ומאנשי החינוך, על יכולתם להעניק ערכים יהודיים בדרך נעימה ומכובדת, ובשפה שווה לכל נפש.

כל זה הוא לצנינים בעיני אותם חוגים רדיקליים, הרואים בעיניים כלות כיצד החברה בישראל משנה את פניה לעבר יותר קִרבה למסורת ישראל.

הללו, המקבלים סיוע מגורמים זרים, המנסים בכל כוחם להעצים השקפות עולם ליברליות ואנטי-יהודיות, פתחו במסע הפחדה, כדי להרתיע את ציבור ההורים, המנהלים, המורים והגננות.

להעצים את הרוב

לניסיונות ההפחדה האלה יש כוח. מנהלים, מורים וגננות רוצים שקט. מעטים מוכנים להתעמת על עקרונותיהם עם תקשורת אלימה ומיעוט צעקני. כך גורמים שוליים ומיליטנטיים מנסים להלך אימים על הרוב הגדול, המשווע ליותר יהדות וליותר ערכי מסורת בחינוך הממלכתי.

ציבור ההורים נדרש להיות ער לסכנה הזאת ולהשיב מלחמה שערה. ראשית, יש להשתמש באותם כלים כנגד פעילותן של עמותות הקרן החדשה במערכת החינוך. שיבינו שזו חרב פיפיות. מי שפותח במלחמה, יקבל מלחמה. והעיקר – לא להיבהל מהצעקנים. לא להיות רוב דומם.

ההורים צריכים לגַבות את המנהלים, המורים והגננות ולהבהיר שזה רצונו של רוב ציבור ההורים היהודי בישראל, והרוב קובע, לא?