המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד דינה זילבר, קבעה בימים האחרונים כי חופי ים הפועלים במתכונת של שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים, עשויים “להביא לפגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה ובזכות לכבוד של בני המין שאינם מורשים לעבור”.
על פי דיווח של יקי אדמקר באתר ‘וואלה’, זילבר טענה את הדברים בתשובה לפניות של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ולפיהן בחופים הנפרדים בבת ים ובהרצליה נאסר על גברים או על נשים לעבור בשולי רצועת החוף ובטיילת הסמוכה בימי הרחצה הנפרדים.
עוד טענו הרפורמים: “פקחים שהוצבו במקום מטעם העירייה איימו לקנוס נשים שביקשו לעבור בדרך זו בימי רחצה נפרדת לגברים”.
חופי רחצה הנפרדים פועלים מכוח החוק להסדרת מקומות רחצה שנחקק בשנת 1964. עו”ד זילבר קובעת, כי “פעילות זו, המאפשרת הגשמה של התאמת חופים מסוימים לצרכי האוכלוסייה הדתית המבקשת לרחוץ בהפרדה, היא ראויה”.
עם זאת, “ככל שרצועת החוף רחבה דיה לאפשר יצירת חיץ בין מסלול המעבר בין החופים לבין אזור הרחצה הנפרד – סגירת המעבר לנשים או לגברים לכל רוחבה של רצועת החוף, אף שהיא נעשית מכוח סמכות הקיימת בחוק, עשויה להביא לפגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה ובזכות לכבוד של בני המין שאינם מורשים לעבור”.
לדברי עו”ד זילבר, על אף שהפעלת החופים הנפרדים כשלעצמם אינה בעייתית, אך חסימת המעבר לאחד המינים לאורך רצועת החוף – אינה ראויה.
הפתרון שמציעה זילבר לרשויות המקומיות הוא ליצור מחיצה “בין תוואי מסלול המעבר לשטח הרחצה המופרד”, באופן שיאפשר “לשמור על פרטיותם של הרוחצים באזור המופרד מחד גיסא, ואת חופש התנועה והניידות ומניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי שלא לצורך, מאידך גיסא”.
ח”כ אורי מקלב אמר בתגובה לקביעתה של זילבר: “בארה”ב, אם הדמוקרטיה, ישנם אין ספור קמפוסים שלמים רק לנשים, ואילו כאן מנסים לקבוע לנשים כיצד להתנהל, איך לנהוג ומה רצונן. טוב מאוד שזילבר מקצינה את דבריה כדי להגדיל ולהעצים את גדול האבסורד בפסיקותיה. על היומע”ש לקחת אחריות על העובדים תחתיו”.