הרבה רעש הם עושים, הרפורמים.
שלא תטעו, הם לא “הזרם הרפורמי”. היהדות איננה דת בעלת זרמים, או פלגים. יהדות יש רק אחת, בעלת 613 חוקים, גדרים וסייגים. קהילה שלא משתייכת לכל התרי”ג, אפילו לתג אחד מהן, אינה שייכת ליהדות.
כמה פשוט, כמה קל.
היהדות אינה לאום, היא גם לא גזע.
זה נכון, בן לאם יהודיה הוא בהכרח יהודי. בין אם ירצה ובין אם יתכחש לכך. גם ‘לצאת’ מהיהדות לא ממש ניתן. ‘המרת דת’ אינה תופסת לשום צד כשאתה יהודי. גם מומר, הוא יהודי.
אבל כקהילה, כדת חדשה, אין לשום זרם מקום ביהדות.
הקראים, הצדוקים הבייתוסים, כולם כבר הקדימו את הרפורמים בניסיון הנואל ליצור זרם חדש ביהדות, וכולם כשלו. יהדות יש רק אחת, והיא נמצאת בבית המדרש.
יתכן, ואולי הגיוני, כי רוב הרפורמים הינם עדיין ‘יהודים’ בקטגוריה, בהנחה שההתבוללות לא מיגרה אותם לחלוטין. אבל ‘הזרם הרפורמי’, הביטוי המומצא הזה, כקהל וכקולקטיב, בהחלט שלא שייך ליהדות. ליהדות כללים, והם לא עומדים באפס קציהם.
•
לפני כארבע שנים, הוקמה סמוך לרחבת הכותל המערבי, רמפת עץ שטוחה, שנקראת עד עצם היום הזה “עזרת ישראל”.
השטח, שמוצב בכותל הדרומי, הוקם על ידי מי שהיה אז השר לענייני ירושלים נפתלי בנט. הוא נבנה כמחווה ל’נשות הכותל’, תוך מתן זכות לרמיסת כל היקר והקדוש במקום. כשהרחבה, איך לא, מעורבת לחלוטין.
אך אליה וקוץ בה. במקום לשמוח במתווה החדש שהושג, ועבר בשתיקה של אונס על ידי הנציגות החרדית העולמית, סרבו הרפורמים להכיר במתחם ולערוך שם את תכניות הריאליטי שלהם, עד שימלאו שלשה תנאים.
הכניסה ל’עזרת ישראל’ מבודלת מהכותל המערבי. הגישה לרמפת החרפה, הינה בכניסה לכותל, בסמוך לעמדות הבידוק הביטחוניות. לדידם של הרפורמים מדובר בטרגדיה שלא ניתן להסכים לה. הם דרשו, אפוא, שהכניסה לרחבת השר בנט, תעשה סמוך ונראה לכותל המערבי, תוך התקנת גשר חדש ומסורבל. להלן: מתווה הכותל סעיף א’.
התנאי השני, והמחוצף לא פחות, הוא שתקום ‘קרן למורשת הכותל’ חדשה, שתנוהל על ידי נציגי התנועה הרפורמית, ותהיה מוכרת על ידי המדינה. בכך רצו הפורעים להשיג דריסת רגל במשרד הדתות והפנים, כ’דת חדשה’ שתוכר רשמית במדינת היהודים. להלן: מתווה הכותל סעיף ב’.
התנאי השלישי הוא הגדלת הרחבה ושיפוץ הרמפה הקיימת, על חשבון משלם המיסים היהודי. לבקשה הזאת אגב, נענה השר בנט בשמחה, והוא הבטיח בכל פורום אפשרי, כי הגדלת רחבת הכותל הרפורמי, תתבצע בימים הקרובים.
בשבוע שעבר, החליט ראש הממשלה נתניהו, להקפיא את “מתווה הכותל” ובכך נדחו שני התנאים הראשונים של נשות הכותל. הכניסה לרחבת ‘עזרת ישראל’ תמשיך להיות מצד דרום, והקרן למורשת הכותל הקיימת, היא שתמשיך להיות אחראית על המקום.
והעיר שושן נבוכה.
להזכירכם, הרחבה האיומה עדיין קיימת. כל מי שרוצה להגיע ולחטוא בערבוביה ברחבת הכותל הרפורמי שקיימת, עדיין יכול, לצערנו. ובכל זאת, בעולם קוראים רק את הכותרות, זה מספיק להם, והכותרות בהחלט אומרות כי “מתווה הכותל הרפורמי, הוקפא”.
•
יחד עם הקפאת מתווה הכותל, אושר גם חוק הגיור.
החוק נתן מענה לפסיקת בג”צ שבה כל גיור אורתודוקסי, גם שלא בבית דין, יוכר לצורך אישור יהדות. החוק שאושר מונע את הסאגה המטופשת הזאת, ובכך נמנע מצב מביך שבו כל שלושה ‘יהודים’ יוכלו לטהר שרצים בהינד עפעף.
שני המקרים הסמוכים הכעיסו לחלוטין את “יהודי ארצות הברית”, הרפורמים ברובם, והם הודיעו באלגנטיות שהתרומות למדינת ישראל, בסכנת הכחדה.
אבל, רגע לפני שאתם יוצאים למסע גיוס כספים בשטיבלאך הסמוך לביתכם, תנו לנו לספר לכם באילו תרומות מדובר:
על פי דו”ח מרכז ליב”ה שבדק את יעדי כספי התרומות של הרפורמים, אנחנו צריכים כעת רק לשמוח ולצאת במחול מחניים.
ארגון ‘רבנים’ לזכויות אדם והקרן החדשה לישראל, הם הנהנים העיקריים מכספי התרומות של הרפורמים בארה”ב. מיותר לציין כי העמותות הללו תומכות בארגונים קיצוניים הקוראים להשמת ישראל והעם היהודי כגון ‘תעיוש’ ‘עדאללה’ ‘בצלם’ ‘נשים בשחור’ ‘אלקדס’ ועוד.
כעת כל מה שנותר, הוא להיכנס לרחבת הכותל המערבי, מקום ממנו לא זזה שכינה לעולם, ולהתחנן לפני בורא עולם כי נזכה שתצא מחשבתם הרעה אל הפועל, ויופסקו לאלתר העברת הכספים מ”יהדות ארה”ב” למדינת ישראל.
את מה שהבינה גיורת אחת לפני כחודשיים ברחבת הכותל המערבי, מסרבים בקהילה הרפורמית להבין עד עצם היום הזה.
• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: [email protected]