מאמר ההסתה שפרסמו העיתונאים עמירם ברקת שי ניב בעיתון ‘גלובס’, תחת הכותרת “הכניעה של נתניהו לחרדים: לא רק דת ומדינה”, מגיע אל פיתחו של היועץ המשפטי לממשלה – עם דרישה רשמית להורות על פתיחת חקירה נגד העיתון ונגד שני הכתבים.
כפי שדווח בחרדים 10, במאמר השתמשו שני העיתונאים בביטויים פוגעניים וביצעו מה שנראה כדה-לגיטמציה של החרדים.
השניים כתבו, בין היתר, כי במקום שראש הממשלה ישתמש ביאיר לפיד כשוט, “במיוחד כשלחרדים אין כדורים אמיתיים במחסנית”, הוא “ממשיך להאכיל את המפלצת”.
שני העיתונאים הרבו להשתמש לאורך המאמר במילה “כניעה” אל מול דרישה חרדית לגיטימית לקיים את ההסכם הקואליציוני שנחתם בעת הקמת הממשלה, וביכו את מר גורלם של “החילונים המסכנים”.
במכתב ששיגר הבוקר (חמישי) עורך דין חיים קנר, ליועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, הוא כותב: “בשם מרשי, ניסים עמר, מוגשת בקשה רשמית לפתוח בחקירה לפי הסמכות הקיימת ליועמ”ש לממשלה כראש התביעה..”
במכתבו מפרט עו”ד קנר את “העובדות המשמשות יסוד לטענה כי עיתון גלובס והכתבים עמירם ברקת ושי ניב ביצעו עבירות גזענות”. בין השאר הוא טוען, כי “בין השורות מסיתים כותבי המאמר את ציבור הקוראים נגד הציבור החרדי, ומבקשים במוצהר לגרום מדנים כלפי החרדים”, וכי המטאפורה העולה מן המאמר ברורה: “החרדים הם אויב שאסור להיכנע לו”.
לדבריו, “גולת הכותרת של המאמר היתה כמובן סטראוטיפית לעילה ולעילא – השוואת החרדים למפלצת אותה יש להאכיל”.
עורך דין קנר הוסיף וכתב כי “לפנינו גזענות ממוסדת – עיתון נפוץ במדינה שעומד קבל עם ועדה ומאשר כי גזענות וזריעת מדון, תוך הדבקת סטריאוטיפים – אינה דבר פסול”.
וכך כתב עורך הדין ליועץ:
“1. בתאריך 26 ליוני 2017 פרסמו הכתבים בעיתון גלובס בעמ’ 6 של המהדורה הכתובה מאמר רצוף גזענות המטיף מעודד ומסית לגזענות עבירה לפי סעיף 145 (ב2) לחוק העונשין.
2. בין השאר מתייחס המאמר לכך שהנהגת המדינה נכנעת לחרדים בסוגיות שעל סדר היום הציבורי – כאילו החרדים הם בעלי כח מופרז, והם משתמשים בו באופן המסכן את שלומו של הכלל, ושבאופן כזה יש לרסן אותם.
3. במאמר עולים ביטויי שטנה וגילוי איבה נגד הציבור החרדי כמי שקיימת לו השפעה רבה על הנהגת המדינה וכמי שמערער על אליטה אליה משתייכים הכותבים.
4. בין השורות מסיתים כותבי המאמר את ציבור הקוראים נגד הציבור החרדי, ומבקשים במוצהר לגרום מדנים כלפי החרדים -עבירה לפי סעיף 144א לחוק העונשין.
5. בכתבה הם שזרו אמירות פסולות, בין השאר אסוציאציות מעולם האסטרטגיה המלחמתית: “…כשלחרדים אין כדורים אמיתיים המחסנית”, “כניעה לדרישת החרדים”, “הצטברות של נסיגות והתקפלויות”. המטאפורה ברורה, החרדים הם אויב שאסור להיכנע לו.
6. גולת הכותרת של המאמר היתה כמובן סטראוטיפית לעילה ולעילא – השוואת החרדים למפלצת אותה יש להאכיל:
“לפיד אמור היה להיות הסדין האדום שנתניהו שולף מהכיס השמאלי של הז’קט בכל פעם שהחרדים מעלים עוד דרישה מופרזת, האיש שרק ממתין לבחירות כדי להחזיר עטרה ליושנה – לא במונחים של ש”ס, אלא יותר במונחים של ממשלה בלי חרדים. במקום להשתמש בו כשוט, במיוחד כשלחרדים אין כדורים אמיתיים במחסנית, הוא ממשיך להאכיל את המפלצת”.
נראה כי הכתבים כבר לא בוחלים בכלום. לשיטתם- יש ציבור מסוים לו העליונות והוא הקבוצה המשובחת ביותר. ומנגד יש קבוצה אחרת תת אוכלוסיה שהיא מפלצת – היא בכלל לא אנושית, ובכלל לא צריך שיהיה לה פתחון פה.
7. לפנינו גזענות ממוסדת – עיתון נפוץ במדינה שעומד קבל עם ועדה ומאשר כי גזענות וזריעת מדון, תוך הדבקת סטריאוטיפים – אינה דבר פסול, וגם אם מדובר בעבירה לפי חוק העונשין, ההכרח לא יגונה.
8. הדברים חמורים ויש להיאבק בהם בחורמה”.
עורך דין קנר הוסיף וכתב: “הנה כי כן, העובדות המתוארות לעיל מחייבות פתיחת חקירה. בעניין זה אני פונה אלייך על מנת שתורה לפתוח בחקירה נגד עיתון גלובס ונגד הכתבים עמירם ברקת ושי ניב, בגין עבירות לפי חוק העונשין” .
