“מהי ברכת הלבנה ומתי אומרים?” • כך לוחצים על בנות דתיות להתגייס

ארגון חותם מתריע היום (רביעי) מתופעה חמורה ההולכת וצוברת תאוצה בתקופה האחרונה בנושא גיוס בנות לצה”ל.

בארגון טוענים, כי בנות רבות שהצהירו ‘הצהרת דת’ בבתי הדין הרבניים, כיון שהן מעוניינות לתרום במסגרת השירות הלאומי, עוברות חקירות שונות, ומוזמנות לראיון הבודק את רמתם הדתית, לצד ניסיונות שכנוע לזנוח את ההתנדבות לשירות הלאומי – לטובת גיוס לצה”ל.

לטענת הארגון, בראיונות נשאלות הבנות שאלות אישיות על חייהן ועל חיי משפחתן תוך פגיעה בפרטיות.

בחותם אומרים כי מדובר בניסיונות של שיטת “מצליח” לצורך הגדלת אחוז המתגייסות בקרב בנות הציבור הדתי.

בחותם אומרים כי הצטברו בידיהם עשרות עדויות של בנות אולפנה מכל רחבי הארץ, שנקראו לראיונות המכונים “ראיון מצהירת דת”, בהם נשאלות הבנות שאלות שונות מעולם היהדות, חלקן מכשילות, וזאת בעוד שעל פי החוק מצהירות הבנות על היותם שומרות כשרות ושבת בלבד, והחוק אינו מחייבם להיות בקיאות ולעמוד במבחן על תרי”ג המצוות.

מ’, תלמידת אולפנה מפתח תקווה, שהצהירה בפני בית דין רבני על היותה שומרת כשרות, ושבת – קיבלה בדואר “צו התייצבות לראיון מצהירת דת”,

בראיון נשאלה מ’, לדבריה,  שאלה מכשילה: “מהי ברכת הלבנה, מתי אומרים אותה, מה הנוסח שלה?”

מ’ מספרת שמדובר במצווה שנשים אינן בקיאות בה ושהיא הרגישה שמישהו מנסה להכשיל אותה. בנוסף נשאלה מ’: “מהן המצוות של האישה אשר עליהן נפטרת בלידתה” – שאלה ממש לא ברורה, לדבריה.

לאמא שלך יש כיסוי ראש?

בנוסף נשאלה מ’ האם אמה הולכת עם כיסוי ראש, והאם אביה הולך עם כיפה.

“ואם לא הייתי הולכת עם כיסוי ראש? אז אנחנו לא דתיים?” שואלת אמא של מ’ שהינה אישה דתייה עם כיסוי ראש. “ישנו ציבור דתי גדול שלא מקפיד על כיסוי ראש, בנותיו לא יזכו יותר לעשות שרות לאומי? ישנה הרגשה שצה”ל פתח דתומטר שלו, ונכנס לחיים הפרטיים של האנשים שלא לצורך”, הוסיפה.

ע’, שחזרה בתשובה עם משפחתה לפני כ-6 שנים, נשאלה מדוע למדה בתיכון חילוני. משענתה כי התהליך היה איטי ורצתה לסיים את הבגרויות באותו תיכון בו התחילה, החלו להמטיר עליה מטר קושיות.

“הם התחילו לשאול אותי מלא שאלות, איך את יודעת שיצאה שבת? כשאת קמה מה את מברכת? מה מברכים אחרי השירותים? מה מברכים על לחם? מה פרשת שבוע? ואיזה כשרות אני אוכלת? את מתלבשת בצניעות? איזה תפילות את מתפללת? האם הולכת לבית כנסת? האם את שומרת נגיעה?”

“מעל הכל בלטה השאלה ‘למה את לא רוצה להתגייס?’ ואז המראיינת התחילה לנסות לשכנע אותי להתגייס והסבירה לי שיש תפקידים שלא מחייבים שמירות או שאר בעיות הלכתיות, ויכולים כן התאים לבת דתייה.

“המראיינת הייתה תוקפנית, והיה חשוב לה להדגיש כל הזמן שעדיין אין לי פטור ושהיא תחליט על פי הראיון. הראיון הלחיץ אותי מאד, שאם לא אענה נכון ילך לי הפטור, יצאתי משם בוכה”, הוסיפה ע’.

בארגון ‘חותם’ מדגישים כי עצם הזימון לראיון שכזה לכאורה אינו חוקי כלל.

באתר הפרקליטות הצבאית נכתב: “הפטור הינו פטור סטטוטורי אוטומטי, הקם למלש”בית אשר הצהירה בכתב בפני שופט או דיין בבית דין רבני כי: טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון” – מה שאומר כי אין בסמכות לשכת הגיוס לפסול הצהרה שניתנה בפני גוף שיפוטי.

בנוסף אומרים בחותם, שלשכות הגיוס מתיימרות להגדיר מי דתי ומי לא על פי אמות מידה מוזרות ותמוהות. קשה להבין כיצד הצבא לקח על עצמו את תפקיד ‘משמרת הצניעות’ בו הוא מוכיח את הבנות על כך שהוריהם לא הולכים בצניעות או ללא כיסוי ראש.

במכתב ששלח עו”ד משה פולסקי מטעם חותם אל סא”ל‏ מישל ‏מלמד, מפקד‏ לשכת ‏גיוס ‏תל ‏השומר, נכתב כי על פני הדברים נראה כי הנפקת צווי ההתייצבות נעשית בחוסר סמכות, מבלי כל עיגון חוקי, וזאת בחריגה מעקרונות המשפט המנהלי.

“עוד נראה כי הדבר אף עולה לכדי פגיעה במיועדות לשירות ביטחון תוך החשדתן ללא כל סיבה הנראית לעין של אלו הנדרשות להתייצב בלשכת הגיוס לשם קיום ראיון מצהירת דת, ככאלה המבקשות להגיש תצהיר כוזב וזאת מבלי שלפוקד כל סמכות להורות על קיום ראיון ו/או מבחן מעין זה”.

“בהעדר כל הצדקה ו/או הסמכה בחוק להוצאות צווים מעין אלה אבקשך להורות על הפסקת הנפקתם של צווי ההתייצבות לשם קיום ‘ראיון מצהירת דת’ וכן להורות על ביטול זימונן לראיון של אלו שכבר קיבלו צווים אלו” – דורש פולסקי ממפקד לשכת הגיוס.

“ניסיון נוסף לפגוע בצה״ל”

בימים אלו מסייעים בחותם משפטית לבנות רבות שהוזמנו לראיונות מסוג זה.

לאחרונה ערך הארגון כנס להורים ומחנכים בגולה בפ”ת בו הסבירו את דרכי ההתמודדות עם התופעה. בכנס המליצו בחותם לפנות לסיוע משפטי בארגון בטרם הולכות הבנות לראיונות.

בנוסף ממליצים בארגון שלא להתייצב לראיון, אלא להגיש קבילה בנושא, ולהיעזר בסיוע המשפטי של הארגון.

דובר צה”ל מסר בתגובה: “מדובר בניסיון נוסף של ארגון חותם לפגוע בצה״ל. כל ניסיון של הארגון להציג טענות שקריות בדבר הליך גיוס בנות דתיות הוא חמור וראוי לגנאי.

“מועמדות לשירות ביטחון אשר למדו במסגרת חינוך ממלכתי-דתי או חרדי ומקיימות אורח חיים דתי, אינן נדרשות להגיע ללשכת הגיוס לראיון. במקרים חריגים בהם קיים סיכוי סביר לאי אמינות התצהיר, נשלח זימון לראיון על מנת למנוע ניצול לרעה של החוק, אשר מאפשר פטור משירות”.