לא תאמינו איזה אוצר נמצא במטבח של מגדל במצודה צלבנית במודיעין

איך הגיעו טבעות, צמידים, עגילים וסיכות שיער בנות 900 שנה למטבח של מגדל מצודה צלבנית במודיעין? השאלה הזו אולי לא תשאל במבחן ההיסטוריה הקרוב של תלמידי העיר, אבל היא בהחלט מעסיקה אותם במהלך השתתפותם בחפירה ארכיאולוגית ליד הבית.

התלמידים – מכיתות ד’-יב’, זוכים לחשוף דרישות שלום מרתקות ממי שחיו כאן פעם.

רשות העתיקות, בשיתוף עיריית מודיעין-רעות, מנהלת בגבעת תיתורה בעיר חפירה ארכיאולוגית חינוכית וקהילתית. בכל יום, מגיעה לחפור באתר הארכיאולוגי כיתת בית ספר, לצד גמלאים ומתנדבים תושבי העיר. מטרת החפירה היא חינוכית וערכית: לתת לתושבי העיר, בכל הגילאים, את ההזדמנות לחשוף את המורשת התרבותית של העיר שלהם, באופן ישיר ובלתי אמצעי.

גבעת תיתורה הוא אתר ארכיאולוגי ייחודי ומרתק בתחומי העיר מודיעין-מכבים-רעות.  מיקום הגבעה אסטרטגי – על הדרך הראשית שעלתה ממישור החוף לירושלים, והיא מוקפת בעמקים פוריים ששימשו לחקלאות, ויכלו לכלכל את תושבי הגבעה לאורך הדורות.

אברהם טנדלר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: “תלמידי מודיעין והמתנדבים חושפים את החצר הפנימית של המצודה הצלבנית. כאן, בישלו ואפו לתושבי המצודה לאורך מאות שנים במהלך ימי הביניים – לפני כ-900 שנים.

“במטבח הקדום נחשפים תנורי חרס קדומים (טבונים), סירי בישול, קנקנים, כלי הגשה ושולחן, שרידי מזון רב כגון גלעיני זיתים, קטניות, חרצני גפנים מפוחמים, וכן עצמות בעלי חיים. נראה שהבשלניות הקדומות לא נזהרו דיין עם התכשיטים שהן ענדו בזמן הבישול והאפייה, שכן בחפירה נמצאים תכשיטים רבים, חלקם עשויים ברונזה וכסף”.

מרבית התכשיטים נמצאו על ידי מתי יוחננוף – ארכיאולוג מתנדב שמתמיד להגיע לחפירה.

“באתר כולו מצאנו חפצי מתכת רבים, ביניהם מטבעות, טבעות, צמידים וכלי איפור. ממצאים אלו מעידים על אופי פעילות המשויך באופן מסורתי לפעילות נשית ביתית״, הוא אומר.

תושבי העיר הוותיקים ומתנדבים נוספים המגיעים לחפירה, חוקרים את יסודות המצודה וחושפים בשיטתיות מבנה גדול מימדים מהתקופה הרומית, החבוי מתחת למצודה הצלבנית.

עיריית מודיעין-מכבים-רעות שוקדת על הקמת פארק טבע עירוני בגבעה, שינגיש ויקרב את האתר לקהל. זאת, בשאיפה שהפרויקט יימשך לאורך השנים, כך שתושבי העיר יוכלו להמשיך ולקלף את השכבות הקדומות של התל, לחקור את אוצרותיו, ולהתחבר לעברם בצורה חווייתית ומרגשת.

יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות