ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, יחד עם ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, השתתפו בטקס הסרת הלוט לציון הקמת מוזיאון השואה בסלוניקי.
ראש ממשלת יוון אמר: “ההיסטוריה של יוון וישראל משותפת. אנחנו כאן כדי לציין את היוזמה שלנו להקים מקום זיכרון לזכר השואה שיסמל את התקופה הדרמטית שהעיר הזאת עברה.
“מוזיאון השואה ינציח את הזיכרון וגם יעביר את הזיכרונות לדור ההמשך של סלוניקי. המוזיאון יציג בהווה ובעתיד מה שקרה ולא ייתן לפגוע בשלום ובחירות. אני מאחל שבקרוב נתניהו יבקר שוב אצלנו ונוכל יחד להשתתף בחנוכת מוזיאון השואה”.
ראש הממשלה נתניהו אמר: “אני שמח להיות כאן עם ידידי, ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, וידידי, נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס, המשלחות שלהם, חברי המועצות העירוניות שלהם, המשלחת שלנו, רעייתי שרה שבאה ממשפחה של ניצולי שואה. אביה הוא היחיד ממשפחה של כמעט 100 בני אדם ששרד. ולכן הביקור כאן הוא חוויה מרגשת במיוחד עבורנו, כיוון שסלוניקי היא עיר מפורסמת בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה היוונית, והערים הללו היו שזורות זו בזו מאז המאה ה-4, כאשר ציון דרך הוא הגעתם של יהודים נוספים אחרי גירוש ספרד.
“אבי היה היסטוריון גדול של האינקוויזיציה הספרדית והוא שוחח איתי פעמים רבות על המקומות אליהם הגיעו יהודים, ורבים מהם הגיעו לכאן. וכמובן חצי מהעיר – חצי מהעיר – בתחילת המאה ה-20 הייתה מאוכלסת ביהודים.
“ואז התחוללו שני אסונות. האחד הוא השריפה ב-1917 שכילתה את האזור כולו, שרפה את הרובע היהודי, אבל לא השמידה את היהודים, והשנייה הייתה שריפה גדולה יותר, השריפה הנאצית. השריפה הנאצית השמידה כ-95 אחוז מהקהילה היהודית הגאה והמופלאה שהייתה כאן.
“היו שתי סיבות למה הם לא השמידו את כולם. הראשונה הייתה גבורתם של היוונים, שבאה לידי ביטוי במקרה אחד שלא מוכר מספיק, המקרה של האי זקינטוס שבו המפקד הגרמני אמר: תנו לי רשימה של היהודים, והבישופ והכומר הביאו את שני השמות שלהם ואמרו: ‘אלה היהודים שלנו. קחו אותנו’. שני הגיבורים הגדולים הללו זוכים למקום של כבוד בין חסידי אומות העולם של מוזיאון יד ושם.
“ישנה סיבה נוספת למה הם שרדו, וזה בנוסף לגורל. זוהי יכולת מיוחדת, ההיאחזות בחיים, שמאפיינת את הניצולים. אחד מהם הוא משה העליון, שהוא היום בן 93. הוא הדליק משואה בירושלים. כל שנה אנו מדליקים שש משואות ביד ושם לזכר ששת המיליונים, והשנה משה העליון הדליק את אחד הלפידים, והוא תיאר כיצד הוא שרד את השואה בסלוניקי. גבורה מדהימה, סיפור לא ייאמן. ואמרתי לו: אני הולך לראות את ידידיי בפגישה המשולשת בסלוניקי, אני רוצה שתבוא איתי. הוא היה מאוד מאוד נרגש, כפי שגם אנחנו היינו, והוא הסכים.
“אתמול בבוקר, לקראת המראה שמענו שהוא בבית חולים והרופא מטפל בו. הוא אמר לרופא: אנא שחרר אותי, אני חייב להגיע לסלוניקי, והרופא סירב לבקשתו. אז ביקשתי להתקשר לבתו רחל ולבנו אליהו ואמרתי שהם יבואו וייצגו אותו.
“ואם אין לך התנגדות, אלכסיס, הייתי רוצה שהם יצטרפו אלינו בחשיפת הלוח שיהיה במוזיאון כדי להנציח מה שקרה כאן, וזאת משני טעמים: הנצחה ומניעה. אנו מנציחים את אובדן האנשים הללו, אחינו היהודים, אבל אנו גם מקדישים את עצמנו להבטיח שהזוועה הזאת לא תישנה לעולם.
“זוהי המטרה העליונה והמשמעות העליונה של מדינת ישראל, אבל אני מאמין שזה משהו שכל האנושות צריכה לחלוק אותו, ולכן למען שני היעדים הגדולים הללו, אני מבקש להודות לך, ואני מבקש גם להודות לממשלת גרמניה על תמיכתה, לחברי הקהילה היהודית וכמובן לכל התורמים. תודה לכולכם”.
בטקס השתתפו רחל העליון מזריץ ואליהו העליון, ילדיו של משה העליון, ניצול שואה שנולד בסלוניקי, בהזמנה אישית של ראש הממשלה ורעייתו לאחר שנחשפו לסיפורו כשהדליק משואה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ממשה העליון נבצר להגיע לאירוע בשל סיבות בריאותיות.
באירוע השתתפו גם ראשי הקהילה היהודית ובכירי העיר סלוניקי.
לאחר מכן, ראש הממשלה ורעייתו השתתפו בטקס הקראת איגרת תודה למדינת ישראל על ידי בנו של אחד מניצולי האי קפלוניה שנכתב על ידי הניצולים, על סיוע חיל הים הישראלי לתושבי האי בעת רעידת האדמה שפקדה אותם בשנת 1953. ספינות חיל הים הישראלי היו הראשונות להגיע לאי ולסייע.
ראש הממשלה נתניהו: “מטוסי הכיבוי סייעו לנו לכבות את הלהבות של שריפה גדולה בצפון ישראל והצילו חלק מחיפה, ‘הסלוניקי של ישראל’, ולכן אני מבקש להודות לכם על העזרה שהענקתם לנו. תודה לכולכם”.