כ-2,000 תלמידים מכל רחבי הארץ – יהודים, ערבים, בדואים ודרוזים – השתתפו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות בחוקוק שבגליל התחתון.
התלמידים חשפו אזור תעשייה קדום, בו מתקנים עתיקים שנחצבו בסלע, ושימשו לעיבוד התוצרת החקלאית.
בשנת הלימודים תשע”ז, חברו רשות העתיקות ואגף ‘שדה-לאום-חברה’ וידיעת הארץ במשרד החינוך, ולראשונה, שילבו בתוכנית ‘מסע משמעותי’ של כיתות ט’ את ההשתתפות בחפירות ארכיאולוגיות כחלק מהמסע.
במסגרת התוכנית החינוכית, השתתפו התלמידים בסיור בחורבת חוקוק הסמוכה לכביש 65, בין צומת קדרים וצומת גולני. לאחר מכן, חפרו בשולי הגבעה בהנחיית ארכיאולוגים ומדריכים של רשות העתיקות.
החפירה שלבה בין חוויה ערכית ומשמעותית למטרה מחקרית – איתור גבולות הישוב הקדום, וחשיפת שרידים מכל התקופות בהן התקיים ישוב בחוקוק.
בשנים האחרונות מתנהלת בראש גבעת חוקוק, חפירה ארכיאולוגית אחרת משמעותית, של משלחת חפירות מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ’פל היל ארה”ב, בראשות פרופ’ ג’ודי מגנס, ובשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות. החפירה, וסקרים שנערכו במקום, מעידים שהאתר היה מיושב כבר לפני יותר מ-4,000 שנה.
בתקופות הרומית והביזנטית – המאה ה-1 עד ה-7 לסה”נ – היה במקום כפר יהודי, ובחפירה של המשלחת הולך ונחשף בית הכנסת מהתקופה הביזנטית, המעוטר ברצפות פסיפס ייחודיות המתארות סיפורים מקראיים וחוץ-מקראיים.
בצד המערבי של הגבעה, חשפו התלמידים מתקנים חקלאיים חצובים בסלע.
יואב צור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: “ככל שהרחבנו את החפירה עם התלמידים, מצאנו עוד ועוד מתקנים, ונראה כי לא מדובר בשימוש פרטי, אלא באזור תעשייה של ממש, מתקופת הברונזה התיכונה – 1800 לפנה”ס – או מהתקופה הרומית-ביזנטית.
“אין ספק שהמתקנים שימשו לעיבוד התוצרת החקלאית מהסביבה, אבל עדיין לא ברור מה היתה תוצרתם. יתכן שמדובר במתקנים שימשו כגיתות להפקת יין מענבים. אפשרות אחרת, היא שבמקום הופק שמן חרדל: מקורות תלמודיים מעידים על הפקת שמן מצמח החרדל הגדל בסביבה, והיה מקור פרנסה עבור תושבי הכפר היהודי חוקוק.”
למרגלות חורבת חוקוק נובע מעיין חוקוק, שמימיו השופעים היוו סיבה מרכזית לקיומו של ישוב באתר לאורך התקופות, וסביב המעיין חורשת שיזפים גדולים וחורש טבעי.
בעתיד מתוכנן פיתוח של האתר והמעיין, לרווחת הציבור הרחב.