גזירת גיוס? נתונים שהציג הערב (חמישי) מנדי ריזל במהדורה המרכזית של משה גלסנר בתחנת הרדיו ‘קול ברמה’, מגלים תמונת מצב מדהימה.
מאז נחקק חוק הגיוס של יאיר לפיד, בחודש פברואר 2014 ועד היום – חלפו שלוש שנים וארבעה חודשים. מאז ועד היום איבדו את מעמדם כ”בן ישיבה” סך הכל 4,747 איש.
המספר הזה, כולל את אלו שקיבלו אי פעם דיחוי בישיבה – ובהמשך איבדו את מעמדם.
איבוד מעמד, יכול להיות גם אברך שעזב את הכולל, הודיע שהפסיק ללמוד והתגייס, וגם כאלו שלא הגישו דיחוי – ובגלל כך איבדו את המעמד.
אלא שמתוכם, רק 918 גויסו בפועל – ממוצע של כ-300 בשנה. גורמים שמעורים בעניין אומרים, שלפחות חצי מתוכם – קיבלו פטור בשלב ראשון.
המספר הזה כולל, ככל הנראה, גם את תלמידי מרכז הרב והר המור למשל, שנחשבים תורתו אומנותו ומקבלים דיחוי מוועד הישיבות.
איך מסתדר המספר של רק 918 בני ישיבה, עם דיווחי צה”ל על 2,500 חרדים שמתגייסים בכל שנה?
התשובה פשוטה: ה-2,500 הללו שהתגייסו אינם בני ישיבה, אלא חרדים שעונים לקריטריונים של בן ישיבה כפי שהוגדרו בחוק הגיוס. כלומר, היו מינימום שנתיים בישיבה בין בגילאים 14-18, אבל לא למדו יום אחד בישיבה מעבר לגיל 18. כיוון שכל, הם לא קיבלו דיחוי מעולם בישיבה. רק מכיוון שלמדו בעבר במוסדות חרדים, הם נכללים במכסה כחרדים.
891 – קיבלו פטור לפני גיוס, מסיבות שונות – רפואיות, נפשיות וכו’. עוד בטרם בוצע תהליך חיול.
924 – חזרו למעמד תורתו אומנותו – לאחר שסודר העניין, ע”י הגורמים השונים.
1118 הוכרזו כמשתמטים. בצבא מעריכים שרק כ-300 מתוכם אידאולוגים, פלג ירושלמי וכו’, ישנם כאלו שיצאו לחו”ל ועוד סיבות.
896 – מלש”ב (מועמדים לשירות ביטחון) אבל עדיין לא חוילו, מסיבות שונות. או קיבלו תאריך לחיול – כדוגמת חב”ד, או כאלו שנמצאים בהליכים שונים.