פרטים חדשים מתבררים על מה שארע סביב שיחת הטלפון המצמררת של אחד החטופים למוקד המשטרה.
החוקרים שקיבלו לידיים את ההקלטה גילו כי השיחה, שנמשכה שתי דקות, רצופה ברעשי רקע חזקים, בהם רדיו ודיבורים בין החוטפים בשפה הערבית, בזמן שאחד הנערים לחש – “חטפו אותי”.
במהלך היממה האחרונה הצליחו החוקרים לחלץ מהקלטות פרטים שיכולים לקדם את החקירה.
השאלה שמעסיקה את אזרחי ישראל מאז נודע על חטיפת שלושת הנערים היא: מדוע משעת החטיפה 22:25, עד לשעה 03:15 לפנות בוקר של ליל שישי לא נעשה דבר ובוזבזו שעות יקרות? ומה גרם לכוחות הביטחון דווקא בשעה זו להתחיל לפעול?
צעירים חסרי ניסיון
הדרמה החלה בשעה 22:25. אחד הנערים, כפי הנראה גיל-עד שאער, מצליח להתקשר מתוך הרכב אל מוקד 100 של המשטרה ולחש את המילים: “חטפו אותי, חטפו אותי”.
אחר-כך נשמט הטלפון מידיו וברקע נשמעו הרעשים.
המוקדנית שקיבלה את השיחה הסבה את תשומת הלב של גורמים בכירים ממנה, אולם הם לא התייחסו ברצינות הנדרשת, למעט ניסיון – על פי פרסום של המשטרה – להתקשר מחדש למספר ממנו בוצעה השיחה.
משלא התקבל מענה (הרי ברור שאם הנחטף התקשר והשיחה נותקה, הוא לא יוכל לקבל שיחות ולענות) החליטו להתעלם, והשיחה סווגה כ”מטרידנית”.
שיחות המסווגות כ’מטרידות’ מהוות כ-45 אחוזים מכלל השיחות המגיעות למוקד 100 של המשטרה. בסך הכל מגיעות 10 מיליון פניות בשנה לתחנות המשטרה.
עד לפני כשמונה שנים, פעלו מוקדי 100 מתוך תחנות המשטרה ברחבי הארץ, אלא שהשיטה לא הוכיחה את עצמה, ובמשטרה החליטו לעשות רה-ארגון ולהקים בכל מחוז של המשטרה מוקד שיפעל 24 שעות ביממה.
הפיתרון דרש כח אדם גדול, והמוקדים אויישו במקרים רבים על ידי שוטרי שח”ם [שירות חובה במשטרה, כחלק משירות החובה הצבאי] – צעירים, בני 18-21 חסרי ניסיון משטרתי.
שוטרים שהתראיינו לכלי התקשורת מספרים על עבודה סיזיפית, שאינה מתאימה לשוטרי שח”ם צעירים וחסרי ניסיון. לדבריהם גם צורת הדיווח של הצעירים לראשי המשמרת לוקות בחסר מקצועי, גם אם הם פועלים בתום לב.
מוקדן לשעבר שהתראיין לתכנית הצהריים של גלי צה”ל, הצטרף לדברים ואמר היום: “אלה אנשים שגם אי אפשר לבוא אליהם בטענות. אנשים צעירים, שעוד לא התחילו את החיים ועכשיו הבחור הזה צריך להתמודד עם שיחת טלפון שיכלה לסיים את האירוע הזה תוך חצי שעה…
החברה האלה מועסקים במוקד 100 ללא הכשרה מספקת. אני לא בא אליהם בטענות, אין להם את היכולות. ניתנת להם הכשרה בסיסית של שוטרים, מנהלתית. הם לא יכולים להתמודד עם ניתוח מצבים”.
פנייה למוקד החירום
ככל שחולפות השעות, מתמלא ליבם של אופיר ובת גלים שעאר דאגה. הבן גיל עד טרם שב הביתה.
בשעה 3:10 מתקבלת במוקד החירום והביטחון של מועצת יש”ע – 1208, שיחת טלפון מאופיר. הוא מדווח כי בנו עדיין לא חזר מהישיבה בכפר עציון.
המוקדניות שקיבלו את השיחה, הודיה אלמו ומושקי דבניק אמרו לחדשות 10 כי הבינו מהאב שהבן הוא טיפוס אחראי, ושחבריו יודעים שהוא יצא מהישיבה.
שתי המוקדניות מבינות מיד את גודל האירוע ומתחילות לפעול – מה שגרם לשינוי הדרמטי בפרשה.
הן מעדכנות את כל הגורמים האפשריים: משטרה, חטיבות מרחביות, מוקד אפרת, מוקד קרית ארבע. הן מספרות כי בתחילה התקבל הדיווח כ’ארוע רגיל’, אך בהמשך זה הפך ל’שוק’.
“היה איזשהוא סוג של טלפון שבור, שלאט לאט התחילו להבין שמדובר במשהו חריג”, אומרת דבניק.
ראש מחלקת הביטחון של מועצת, בנימין אביגדור שץ, סיפר כי בשעה 3:18 הם הודיעו למשטרת מחוז שי כי יש נעדר, והדבר מצריך התייחסות רחבה של גורמי הביטחון.
הטרלות זדוניות
מהו מוקד 1208 של מועצת ישע?
מוקד זה מתפקד למעשה כמוקד 100 המקומי, כשהוא מקשר את הפונה באופן אוטומטי למוקד הביטחון בישוב הקרוב, ונותן מענה מלא לפניות מסביב ל-24/7.
אבל נחטא לאמת אם נסתפק בהגדרתו כמוקד 100 בלבד. מוקד 1208 נותן מענה רחב יותר ממה שמספקים מוקדי 911 בחו”ל.
בנוסף, במוקד, כנראה בניגוד להתנהלות משטרת ישראל, מתייחסים במלוא הרצינות לכל פנייה המגיעה אליהם, ואף מעדכנים ישירות את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל משטרת ישראל, צה”ל, ויתר גופי החירום הרלוונטיים.
בשיחה מיוחדת עם חרדים10 אומרים מנהלי המוקד: “גם במוקד 1208 סובלים מפניות שווא ומהטרלות זדוניות. אולם, קודם כל בודקים ומוודאים את החשש שמדובר במקרה אמיתי, ורק לאחר שבהתאם לכך נעשו כל הצעדים הנדרשים, לשלול אירוע אמיתי, יכולים להתייחס אליו, מחמת הספק, כניסיון הטרלה”.
המוקדים האזוריים והמקומיים כמו; מוקד בנימין מוקד שומרון ועוד, הוקמו כבר לפני כשני עשורים, לאור מציאות של אינתיפאדה וטרור, שהכריחה וחייבה את הקמת המוקדים הללו. אולם, לפני כ-3 שנים, בהתאם להנחיות פיקוד מרכז של צה”ל להקים מוקד מרכזי שדרכו יעברו הפניות, הוקם מוקד 1208.
חשוב לציין, כי המוקד עובד כאמור בשיתוף פעולה עם כל גורמי הביטחון והחירום בישראל, אבל כנראה שצורת ההתייחסות והטיפול לפניות, היא זו שעושה את ההבדל.