העיתונאי אבנר הופשטיין, ראש דסק התחקירים של גלי צה”ל, פרסם אמש (ראשון) פוסט בדף הפייסבוק שלו, בו סיפר על פיטוריו מעבודתו בתחנה.
בפוסט שפרסם טען הופשטיין כי הרקע לפיטוריו הוא מחלוקות עקרוניות בינו ובין מפקד התחנה, העיתונאי ירון דקל.
“זה אף פעם לא נעים להיות מפוטר, אבל אני חייב להגיד שאין דבר שגורם לי יותר גאווה מלהיות מפוטר בגלל שעמדתי על העקרונות שלי. אין דבר יותר מתגמל מלדעת שמחר בבוקר אוכל להסתכל במראה ולהגיד: לא מכרתי את נשמתי תמורת עבודה, תמורת פרנסה, תמורת נתח במיקרופון”.
לדבריו, “במהלך השנה האחרונה, כשנתקלתי בתופעות מעוררות בחילה, קבס והשתאות בהתנהגותה של הנהלת גלי צהל – זאת שכולם יודעים שהושחתה עד העצם – שאלתי את עצמי אם אפשר לשתוק לפעמים. פעם אחת לשתוק. לשבת בשקט. והתשובה היא כמובן לא. ‘ראש דסק תחקירים’ לא יכול לשתוק. זה מנוגד לדי.אנ.איי של התפקיד”.
בהמשך הפנה הופשטיין את החיצים ישירות לעבר ירון דקל: “מה שראיתי בחודשים האחרונים מפחיד אותי. לא פחות. קיבלתי שיעור ביכולת ההשחתה של בני אדם. בשם ההישרדות והקירבה לצלחת. אני לא יודע מיהו האיש שיושב היום בלישכת מפקד גלי צהל. אני מכיר אותו כמעט 20 שנה, ומרגיש שאני לא מכיר אותו בכלל”.
הוא הוסיף: “אינני יודע מה מנחה את ירון דקל בשלהי כהונתו כמפקד גלי צהל. האם הובטח לו דבר מה? האם מחזיקים בו כבן ערובה בתפקיד? חלק מחבריו המתקרנפים נמנעים מלבקר אותו בפומבי, בזמן שמאחורי הקלעים הם סופקים כפיים ומטנפים עליו חופשי. כל מי שדם עיתונאי זורם בעורקיו המום לחלוטין. בכל זאת, מדובר בשידור ציבורי, בכסף ציבורי, במחויבות ציבורית. ועוד במדים”.
לדבריו, “באיזשהו מקום אני מרחם עליו. אדם שאיבד דרכו המוסרית, שנותן למירי רגב, עמיר פרץ ואביגדור ליברמן לנהל לו את המכולת, הוא אדם אומלל. הוא אולי לא יודע שהוא אומלל, אולי הוא מרגיש כל-יכול, מלך של קבצנים שכזה. אבל הוא אומלל”.