אם נאבד את דרעי, חלקנו עשויים להרגיש פגיעה בכיס בטווח המיידי

1.

בשבוע שעבר הענקתי ליעקב ריבלין מבקהילה ‘שאפו’ על שסיקר באומץ את הבחירות להסתדרות והצליף ללא מורא בראשי ש”ס. “ש”ס היא לא שוס אלקטוראלי כל כך גדול. בבחירות לכנסת היא קיבלה קצת פחות משישה אחוז מכלל הציבור הישראלי…התוצאות לכנסת הוכיחו שש”ס היא מפלגה חרדית נטו, לא שקופים ולא מסורתיים”, כתב.

לא רציתי לקלקל את המחמאה, אבל בחלוף שבוע רק אשלוף, כפי שהבטחתי בשעתו ב’בין השורות’, מה הוא כתב ימים אחדים לפני הבחירות: “בכל יום שעובר, הש”סניקים שנמצאים בעניינים מסמנים עוד יום בלוח הספירה שלהם… הם סופרים לקראת כ”ז אייר שחל בעוד שמונה עשר יום. עד אז הם עובדים בפרך ומאמינים שהיום הזה יפצה אותם על שנתיים של תסכול על שבעת המנדטים בכנסת ועל הסקרים שמראים שגם בבחירות הכלליות הבאות הם לא צפויים לקבל יותר..”

“הכסף הגדול נמצא במקום אחר והוא זה שצובע את חלומותיהם של הש”סניקים בוורוד עמוק. התקציב השנתי של ההסתדרות הוא כשש מאות מיליון שקל בשנה.. שזורמים לחשבון כמו שעון.. וכל הטוב הזה מחכה למי שינצח בבחירות בעוד שבועיים וחצי. מה הפלא שהנחיריים של בכירי ש”ס רוטטות כמו מחפש זהב באלסקה שמגלה המתכות שלו מתחיל לצפצף בחוף נידח שנחל עזבו..”.

“אם המזל האלקטוראלי הרע שמלווה אותם יחליט לתחום את עצמו לכנסת ולעיריות בלבד, יש סיכוי טוב מאד שביום הזה הם הולכים להפתיע לטובה”…כתב ריבלין אז, כשהוא מגבה את דבריו בסקרים ובעוד אי אלו הוכחות, לכאורה.

ב’בין השורות’ של אותו שבוע כתבתי: “אם לדעתי תשאלו, הסיכויים לכך כה קלושים..אז גזרתי ואשמור את הטור הזה עד לחגיגת הניצחון של אחד מהצדדים – ואשלוף אותו אז, ב’בין השורות'”.

שבוע וחצי אחרי הבחירות, כשלמרות כל הערעורים לא נראה ששלי יחימוביץ’ הולכת לקחת את הבחירות, אני מרשה לעצמי לשלוף את הקטעים הללו.

מתברר, שפרשנים פוליטיים, לא תמיד יודעים לחזות תוצאות בחירות.

2.

אחרי שבשבוע שעבר לא מצאתי במשפחה זכר למערכת הבחירות בהסתדרות, השבוע מצאתי אזכור ב’מזנון’ של שמעון ברייטקופף.

“ההרפתקה הש”סית שיצאה לראשונה בתולדותיה להתערבות אקטיבית במערכת הבחירות הזו, הסתיימה בהפסד”, מודה ברייטקופף.

מוטב מאוחר, אומרת הקלישאה, מאשר לעולם לא.

3.

בפינת ‘העיתון שלא שמע על…’ זוכה השבוע ‘יום ליום’.

אחרי שבשבוע שעבר לא שמעו במשפחה על הבחירות להסתדרות, השבוע היה זה ‘יום ליום’ שלא שמע על החקירות של יו”ר ש”ס אריה דרעי.

שלא תטעו: בעמוד השער מופיעה תמונתו בצורה בולטת. אך הכותרת היא: “יו”ר תנועת ש”ס השר הרב אריה דרעי בבר מצווה לשלושת אלפים תלמידי רשת ‘בני יוסף'”.

חפרתי בעיתון, בכל מדוריו. אבל אין זכר.

גם ביתר היומונים המפלגתיים אין זכר לפרשה. אלא שבהם לכל הפחות לא מוזכר דרעי בשום נושא, ותמונתו אינה מרוחה על השער, מבלי לספר את הסיפור האמיתי של השבוע.

אם יש חמאה על הראש (כלומר, עוד לא הוכח שיש חמאה, אבל הנושא בחקירה) – למה לצאת לשמש עם העמוד הראשי?

4.

אני לא רוצה להיסחף להשוואות, אבל השבחים שחלק שמעון ברייטקופף במשפחה ליו”ר ש”ס הזכירו לי הספדים ב’פראבדה’ הרוסי.

להלן מקבץ חלקי מתוך התשבחות:

“שולט בתנועת ש”ס שליטה ללא מצרים.. מנווט את שני משרדיו ביד רמה.. מגה-כינוס באצטדיון טדי.. ‘שבעה’ על אמו במהלכה הגיעה כל צמרת המדינה לנחם אותו.. אין ש”ס בלי דרעי.. אין לו אף מחליף פוטנציאלי באופק.. הפוליטיקה החרדית לא משופעת בלוחמים מנוסים ומוערכים כמו אריה דרעי”.

אבל מה כל זה לעומת הקטע הבא:

“אם נאבד את אחד הכוחות הכי משמעותיים בפוליטיקה החרדית לטובת הלא-נודע זה יהיה מורגש אצל כל אחד מאיתנו. חלקנו עשויים להרגיש פגיעה בכיס בטווח המיידי, חלקנו יסבלו בעקיפין כתוצאה מפגיעה במערכות החינוך החרדיות, וכולנו נסבול מהעובדה שהלוחמים נגד ההתרחבות והגדילה של כולנו – יצליחו במזימתם.

“היעלמות של דרעי מהזירה הציבורית בשלב הזה היא פגיעה אנושה במאבק החרדי על צמיחתו וגדילתו”.

“כל מי שמסתובב במסדרונות הכנסת מכיר את ההערכה שרוחשים קברניטי המדינה לניסיון והמנהיגות של דרעי, לעובדה שהוא נחשב לקול מתון ושפוי בקבינט יש השלכות ישירות על רווחת הציבור החרדי שקיבל בשנתיים האחרונות מה שלא קיבל המון שנים.. לא רק עתידו הפוליטי של דרעי מונח על כף המאזניים אלא עתיד כולנו”.

מפחיד, לא? האם  תזרח השמש למחרת הגשת כתב אישום, אם חלילה יוגש?? יהיה מזון בחדרי האוכל של הישיבות הקדושות?

אסון בפתח. איזה נס שיש את משפחה שיתריע בשער.

5.

ואם טרם הבנתם, אהבתי במיוחד את המשפט: “חלקנו עשויים להרגיש פגיעה בכיס בטווח המיידי”.

6.

תהיתם מיהו יונתן ליפשיץ שהכין את הכתבה היסודית המתארת ‘מועמדים לנפילה’ בהמבשר? בעמוד השער מגלים: “מה הם עושים כשהממשלה נראית יציבה מאי פעם ומה הם מתכננים ליום המחר? מאיר ברגר הלך לבדוק וחזר עם תשובות מפתיעות”.

הכתבה, אגב, מתארת את המועמדים המונחים ‘על המדף’ וממתינים עד כלות לשעת כושר. “מפציעים בדרמטיות ומנסים לקטוף כמה שיותר תשומת לב”, אך “לפי שעה מתנדנדים על ציר אחוז החסימה” – משה בוגי יעלון (“ההיסטרי”), אהוד ברק (“התוקפן”), ציפי לבני (“המיואשת”), גבי אשכנזי (“החשאי”), בני גנץ (“המצטנן”), גדעון סער (“העמל”), ח”כ אורלי לוי-אבקסיס (“האופטימית”) ומשה פייגלין (“הגימיק”).

את השמות ‘ציפי’ ואורלי’ הוספתי אני, באשר העיתון עצמו גזר את שמן, כפי שנוהג גם עמיתו החסידי ‘המודיע’. לפיכך, ב’המבשר’ אמור הגב’ לבני, הגב’ לוי-אבקסיס.

7.

אני אוחזת בידי את שני המגזינים המתחרים – משפחה ובקהילה – ומנסה להשוות. למרות שבקהילה קטן יותר, לא פעם עולות כתבותיו באיכותן על אלו של המתחרה הגדול.

אבל השבוע היה הפער בולט.

בעוד בקהילה הקדיש את שער המגזין לכתבה מהעיר הצפונית נשר, משפחה הקדיש אותו לכתבה מערבות אפריקה. לא שווה כוחות בשום אופן וצורה.

זה לא שהכתבה על רבה הנבחר של נשר לא ריתקה אותי (גם בהיותי ילידת העיר הסמוכה קרית אתא, גם בשל העובדה שאחייני – גילוי נאות – יצחק פלדמן כתב את הכתבה וגם בשל היותה מרתקת), אבל תודו שכתבה שכוללת “מסע הרפתקאות עוצר נשימה באמצע חבל ארץ נידח בניגריה” אפעס מושכת יותר לקריאה.

“כשארי וארי (ארי גרינשפן וארי זיבוטפסקי) יצאו לניגריה יחד עם איש צללים חשאי הם לא דמיינו שהמסע שלהם ייקח אותם כל כך רחוק: רק כשהם מצאו את עצמם יושבים באמצע כפר נידח ומנהלים דיון הלכתי סוער עם בכירי שבט האיבו ומוזמנים אחר כך למועצת המלכים של השבטים המקומיים, הם הבינו כי גילו את התופעה היהודית הסודית של אפריקה הנידחת”.

טוב, אז אפריקה לא ממש נידחת היום כמו פעם, אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא לשם במוצ”ש האחרון, ובכל זאת, בהחלט מרתק לקריאה.

אפרופו הכתבה על נשר, למרות שמדובר בעיר די משעממת (גם עבור מי שמכירה היטב את האזור), אהבתי את קטעי התיאור שהפכו את הכתבה מידיעה פרסומית ליקיר ש”ס ומי שנבחר בתמיכת המפלגה להשבת עטרה ליושנה, לכתבת שטח מרתקת.

“אנו עושים את דרכנו אל העיר הצפונית. לקראת סוף הנסיעה אנו נפלטים ביציאה האחרונה של כביש 6, נוסעים על הדרך העוברת בשיפולי הכרמל, מעלינו העיר חיפה, וממול נמתחים קווי הבטון – אזורי התעשייה המפורסמים של העיר. פעם הייתה נשר האחות הקטנה של חיפה, זו שמידי פעם זורקים לה ממתק ובתמורה מטרטרים אותה בכל עבודות הבית…”

אז גם אם הנושא עצמו לא ממש מושך, הקטעים האלו, הם שמשכו אותי לקרוא. נסו, ותיהנו.

למרות שאם עליכם לבחור באחד משני העיתונים, השבוע לכו על ערבות אפריקה.