משרד רה”מ מצא פתרון לגיוס הון: לא על חשבון הציבור

לפני שלש שנים בדיוק, תכננה הממשלה להקים את הבסיס הצבאי החדש בדרום, המכונה עיר בה”ד. הוא עתיד להיות ממוקם מדרום לבאר שבע, ליד צומת הנגב, וצפוי להפוך למרכז אוכלוסין השלישי בגודלו באזור הנגב, לאחר דימונה ובאר שבע.

החלטת הממשלה באפריל 2011, כללה העברת מתקנים צבאיים גדולים, כמו הבסיסים בתל-השומר במזרח תל-אביב,צריפין, בסיס סירקין ואתר ‘שדה דב’. אישורה של העברת מספר הבסיסים ממרכז הארץ נעשתה לפני שלוש שנים, אך עד כה, מתקן אחד לא הועבר דרומה.

המהלך המתוכנן להעברת המחנות לדרום הארץ ולצפון, משרת מספר מטרות, הכוללות: פיתוח הנגב ועידוד הציבור הישראלי לעבור דרומה, ומיתון עליית מחירי הדיור – באמצעות שחרור קרקעות למגורים במרכז הארץ. שיקול נוסף הוא שבסיסי צה”ל יושבים על האדמות הכי יקרות במדינת ישראל, ומהעתקת הבסיסים ירוויחו כולם.

סך עלויות הפרויקט המתוכנן הוערך בכ-50 מיליארד שקלים, והעלות עבור השלב הראשוני הוערך בכ-19 מיליארד שקלים. הממשלה תכננה לממן את מעבר המחנות בהקצאת 13 מיליארד שקלים מתקציב המדינה, ולשלם מקופה אחרת את 6 מיליארד השקלים הנותרים. ממכירת הקרקעות  עליהם יושבים הבסיסים הצבאיים, צפויים משקיעים ויזמים רבים להרוויח.

אך בפועל, המימון באמצעות תקציבי האוצר לא היה זמין, ועקב הפרוצדורה הארוכה של קבלת אישורים לתכנון ובנייה, ההכנסות ממכירת הקרקעות איחרו לבא.

נכון לעתה, בהמלצת לוקר, הממשלה מתכננת למכור (להנפיק) אגרות חוב לציבור עבור 19 מיליארד שקלים ראשוניים. ובהמשך, יעשו עוד הנפקות כדי לממן את השלבים המתקדמים של התכנית – העתקת בסיסים בין חיפה ובאר שבע. אגרות החוב שיונפקו יהיו מאובטחות על ידי הקרקעות שבאזורי הביקוש, ויופרעו מהכסף שהמדינה מקבלת ממכירת הקרקעות. כמו-כן, המדינה לוקחת הלוואה מהציבור כדי לממן את הפרויקט.

סביר להניח, שמכיוון שאלו בטוחות ממשלתיות הן יקבלו דירוג גבוה בשוק ההון. בממשלה גם מעריכים שתהליכי התכנון והבנייה יזורזו על רקע הנפקת אג”ח, היות ולא יהיה צורך להמתין עד מכירת הקרקעות במרכז הארץ.

מעבר צה”ל לדרום מחייבת תמיכה במישורים נוספים, כמו חינוך, כלכלה ותשתיות. עתה יש לממשלה הזדמנות להרחיב את מרכז הארץ מעבר לגבולותיה, ולפתור קשיים הטמונים בליבתו של המשק הישראלי, כבעיית הדיור והבעיה הדמוגרפית של הריכוז התעשייתי.