בפעם הקודמת שיו”ר ש”ס אריה דרעי היה חשוד בפלילים ונחקר במשטרה, לפני 20 שנה, יצאו אנשי המפלגה להגנתו, הפגינו והאשימו את התקשורת, הפרקליטות והמשטרה בהתנכלות מכוונת. גם דרעי עצמו ליבה את המחאה.
אבל אתמול, כאשר יו”ר ש”ס ורעייתו יפה נחקרו במתקן יחידת להב 433 של המשטרה מהבוקר ועד שעת לילה מאוחרת, היה שקט.
בש”ס מעדיפים, לפחות בשלב זה של החקירה, להוריד פרופיל ולא לצאת בהצהרות, בטח לא להבעיר רחובות. המטרה היא לשדר לשטח של ש”ס, שהמפלגה מתפקדת כרגיל ושדרעי ישוב לעבודתו, כאילו כלום לא קרה, ממש בקרוב.
חברי הכנסת של המפלגה שהגיעו אתמול למשכן הכנסת שמרו על שתיקה. גם הפטפטנים שביניהם. סגנו של דרעי במשרד הפנים, משולם נהרי, אמר לחיים לוינסון מ’הארץ’: “אני סומך רק על אלוקים ולא מודאג בכלל”.
בכיר במפלגה, שהתייחס לשינוי בגישה ואמר ל’הארץ’: “אריה התבגר. הוא לא שם והציבור גם לא שם. האינטרס של המפלגה הוא שקט. אריה יחזור ביום חמישי למשרד הפנים ואנחנו נחזור לעבוד כרגיל. למדנו שאין טעם להילחם במערכות האלה. אריה ימסור גרסה מלאה וייצא ללא רבב”.
או שלא.
•
דרעי ורעייתו יפה נחקרו אתמול במשך 11 שעות בחשד שעמותת ‘מפעלות שמחה’ שמנהלת יפה שימשה צינור להעברת כספים מאילי הון לבני המשפחה. דרעי חשוד בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס. יפה חשודה בשתי העבירות האחרונות שמיוחסות לו.
האם באמת השקט יישמר גם כאשר יתברר שאכן, כפי שמקורות בלהב 433 טוענים, “מתגבשת תשתית ראייתית” לכתב אישום?
מרדכי גילת, מי שסידרת התחקירים שפרסם בשנות ב-90 הובילה לפתיחת החקירה הראשונה נגד אריה דרעי – חושב שהבערת השטח, במוקדם או במאוחר, היא אופציה.
“לפני יותר מארבע שנים”, מספר גילת בטור שכתב ב’ישראל היום’, “לקראת פרסום ספרי ‘קללת דרעי’, פנו אלי כמה אנשים הקשורים עם יו”ר ש”ס, באופן ישיר או עקיף, והציעו לי להיפגש עם האסיר המשוחרר – עם מי שניסה לתעתע בציבור כאילו נולד לנו דרעי חדש.
‘שב איתו’, אמר לי אחד השליחים, איש העולם החרדי, ‘שב ותכיר דרעי חדש. תראה אדם אחר מכפי שהכרת והכירה המשטרה’.
אמרתי לו: אין לי בעיה לקיים פגישה כזאת. זה בא בחשבון. אבל בתנאי אחד: שדרעי יצהיר פומבית שאין לו כוונה לחזור לכנסת ולממשלה.
איש שיחי קטע אותי: הרי בשביל זה הוא מבקש את הפגישה איתך ועם אנשי תקשורת אחרים… הוא מבקש לשכנע אותך שהוא לא כצעקתך ואין סיבה להפריע לו לשוב לכנסת.
רוח דברי שליח אחר, חילוני, היתה דומה: דרעי פתח דף חדש; דרעי הוא כבר לא הנוכל שהכרת; דרעי כבר לא איש הפשע שלפני הרשעתו ולאחריה התרעת מפניו. הוא זהיר, הוא מפחד לסטות מדרך הישר, הוא למד את הלקח.
שמעתי וויתרתי מיד על התענוג.
כאשר נשאלתי מדוע – השבתי בערך כך: דרעי לא השתנה. הוא לא מסוגל לתקן את דרכיו. גם אם הוא רוצה, ואני לא בטוח שהוא רוצה, זה פשוט חזק ממנו”.
גילת מוסיף ומספר: “השבוע טלפן אלי אחד השליחים, שחשב לתומו שדרעי למד את הלקח ולא נראה אותו יותר בחדרי החקירות, ואמר לי: צדקת. חשבתי שוב על מה שאמרת לי בשעתו. מי שהיה נגוע בכל כך הרבה פרשיות, מי ששיקר ורימה וכיזב בעדות בשבועה, במשטרה ובבית המשפט, לא מסוגל להחליף את הדיסק הערכי. אני לא מכיר עבריין כזה”.
•
מוטי גילת: “החשוד אריה דרעי מהפרשה הנוכחית, הוא אותו אריה דרעי מהפרשה ההיא שהובילה אותו להרשעה מהדהדת בקבלת שוחד. נכון, דרעי בחר הפעם באסטרטגיה אחרת: כיבוד מערכת האכיפה, הרגעת השטח, אפס הסתה נגד המשטרה ונגד היועץ המשפטי לממשלה.
אבל אסור לטעות בו: דרעי מסוגל לשנות את האסטרטגיה.
הוא בצרות. בור החשדות לפלילים נגדו ונגד רעייתו ואחיו עמוק, הוא מבין מה התגלה כבר בעמותות בשליטת אשתו, הוא יכול לנחש, מניסיון העבר, שגרסת “לא ידעתי,” “לא שמעתי,” “אשתי לא סיפרה לי,” או “אני לא זוכר” – לא בהכרח תחלץ אותו מכתב אישום.
לכן הבערת השטח, במוקדם או במאוחר, היא אופציה.
לא הייתי מקל בה ראש”.