אי-אפשר להגדיר את עם ישראל בקטגוריות הלאומיות המקובלות. אין הוא מרוכז בארץ אחת, אין הוא דובר שפה אחת, אין לו אותה מנטליות.
גם המוצא הגנטי איננו הגורם המאחד את כל בני העם היהודי, שכן יש יהודים שחורים ולבנים, אדומים וצהובים, מלוכסני עיניים ובני מוצא אסקימואי – צאצאי גרים שהצטרפו לעם היהודי במרוצת הדורות.
יש דבר אחד שמחבר את כל היהודים – התורה שניתנה בהר סיני.
הברית שכרת הקב”ה עמנו ועם אבותינו בשישה בסיוון, בשנת ב’ אלפים תמח, לפני 3329 שנים, היא הקושרת יחדיו את כל בני העם היהודי. במעמד הר סיני בחרנו בקב”ה והקב”ה בחר בנו מכל העמים ועשה אותנו “ממלכת כוהנים וגוי קדוש”.
בן יישאר בן
הברית הזאת, שנכרתה בהר סיני, טבועה בעצם הווייתנו. יהודי אינו יכול להינתק ממנה. לכן גם מי שאינו שומר תורה ומצוות נשאר יהודי, כי עדיין הוא מחובר לאותה ברית נצחית עם בורא העולם.
זו המשמעות העמוקה של מאמר חז”ל: “ישראל – אף-על-פי שחטא ישראל הוא”. יהודי, גם אם הוא חוטא, עדיין הוא נשאר קשור ומחובר לקב”ה, לתורתו ולמצוותיו.
הקשר הזה פנימי ועמוק כל-כך, עד שאין בכוחם של מעשים חיצוניים לשנותו. כמו בן, שגם אם יתמרד נגד הוריו, עדיין יישאר בן אהוב, והם יוסיפו לחכות באהבה ובסבלנות שישוב אליהם.
מעמד הר סיני הטיל עלינו תפקיד ייחודי. כל יהודי, בכל מקום הימצאו, נושא עליו את בריתו של הקב”ה, והוא נדרש להיות אור לגויים.
מוטלת עליו חובה להביא את אור האמונה בא-ל אחד לאנושות כולה, ולהפוך את העולם למקום שהבורא יכול לשכון בו.
מי שמתנכר לייעוד זה, גוזר על עצמו תהיות ומבוכות וחי בזהות מבולבלת ובלתי-ברורה. אנחנו יכולים להיות יהודים שלמים אך ורק בתוך המסגרת שקבע הקב”ה, כאשר יצר את המושג ששמו ‘עם ישראל’. הוא שהפך אותנו לעם והוא שהגדיר את משמעותו וגדריו, תפקידו וייעודו. אנחנו נדרשים רק לצעוד בתוך המִתווה הסלול שפילס לפנינו בורא העולם.
סוף המסע
הדרך הזאת ארוכה וקשה, מלאה עליות ומורדות, רוויה סבל ורדיפות, אך היא המוליכה את העם היהודי אל התחנה האחרונה. בסוף הדרך מצפה לנו טוב נפלא, בדמות הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
עברנו את כל המסע, ועכשיו אנחנו קרובים מאוד לתחנה הסופית. אלא שסמוך ליעד המסילה הראשית מסתעפת למסילות-משנה רבות, ואפשר בנקל לטעות ולפנות לנתיבים לא נכונים.
במציאות כזאת דווקא חשוב לדבוק בתורה שניתנה לנו בהר סיני, לא לסטות ימין ושמאל, ואז נזכה להיכנס בשמחה לתחנה האחרונה ולסיים בהצלחה את המסע המפותל.
חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.