לרגל יום ירושלים וחגיגות היובל לאיחוד העיר: רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בעיר דוד, שבתחומי הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, חושפות עדויות לקרב על ירושלים מלפני 2,000 שנה, ערב חורבן הבית השני.
ברחוב המרכזי שעלה משערי העיר ואזור בריכת השילוח לבית המקדש, ונחפר במהלך השנים האחרונות במימון עמותת ‘אל עיר דוד’ (אלע”ד), התגלו ראשי חיצים ואבני בליסטרה.
ממצאים אלה מספרים את סיפורו של הקרב האחרון בין הכוחות הרומאים למורדים היהודים שהתבצרו בעיר – קרב שבסופו חרבה ירושלים. קרב זה, מתואר על ידי ההיסטוריון יוספוס פלביוס: “ביום המחרת הניסו הרומאים את הליסטים מן העיר התחתונה והעלו הכל באש עד לשילוח”.
נחשון זנטון ומורן חג’בי, מנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות: “תיאורי הקרב של יוספוס בעיר התחתונה, פוגשים לראשונה את העדויות שנחשפו בשטח באופן מובהק ומצמרר. בחפירה נתגלו אבני בליסטרה שנורו על ידי מכונות מלחמה שהפגיזו את ירושלים בעת המצור הרומי על העיר.
“כמו כן מצאנו ראשי חצים, אשר שימשו את המורדים היהודים בקרבות הקשים נגד הלגיונות הרומיים, ממש כפי שמתאר יוספוס”.
עד כה נחשף בחפירות קטע רחוב שאורכו כ-100 מטר ורוחבו 7.5 מטר, המרוצף בלוחות אבן גדולים – כמקובל בבניה מונומנטאלית ברחבי האימפריה הרומית.
החפירות הארכיאולוגיות ברחוב משלבות שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן עד כה מחזקות את ההבנה לפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בסוף ימי הבית השני:
מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, תחת חסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים, וככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס.
“2000 שנה לאחר חורבן ירושלים וחמישים שנה מאז שחרורה”, אומרים הארכיאולוגים, “אנו חוזרים לבורות המים, לשוק ולכיכר של ירושלים ערב חורבנה.
“נעמי שמר בוודאי לא חלמה שנזכה לשוב ולגלות את ירושלים של ימי בית המקדש השני”.
ד”ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות: “בכוונתנו לחשוף את הרחוב במלוא אורכו ורוחבו בתוך כ-5 שנים, ובכך להשלים, למעשה, את חפירתו של אתר ייחודי זה, שמשך את תשומת ליבם של ארכיאולוגים מהעולם כבר לפני כ-100 שנה.
“למעשה ניתן להתייחס לחפירות הנוכחיות בעיר דוד כהמשכן הטבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, שהחלו בעבר על ידי חוקרים אירופאים ואמריקנים. לפני כארבע שנים חודשו החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם – במטרה לחשוף את מלוא אורכו ורוחבו”.
לדברי ברוך, “עם תום החפירות ישומרו שרידי הרחוב, והוא יפותח ויוכשר לקליטת רבבות המבקרים שיצעדו לאורכו”.
צילומים: שי הלוי, רשות העתיקות, קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות