אל ביתו של בעל ה’אוהב ישראל’ מאפטה, נכנס אחד מחסידיו וקונן על מר גורלו. שתי בנות בוגרות יש לו שהגיעו אל פרקן, ואין בידו רובל אחד להשיאן. עניות רבה שוררת בביתו וישועה לא נראית באופק.
ברכו הרבי בחום לפרנסה ולרווח, נתן בידו רובל כסף, והורהו לעשות בו את העסקה הראשונה שתוצע לו.
מטבע מהרבי לא דבר ריק הוא, והחסיד מיהר בחרדת קודש לבית המרזח שבעיר, מחפש אנשי עסקים ממולחים שעמם יכנס לעסקה.
הביט כה וכה והנה לפניו סוחרים יהודיים המלבנים ביניהם עניינים שבמשא ובמתן. חיש קל הצטרף העני המרוד לשולחנם, תוך שאצבעותיו מגלגלות את רובל הכסף בחזקה ופיו ממתין לשעת הכושר.
נתנו בו העשירים את עיניהם בבוז, וביקשו ממנו הסבר שיניח את דעתם על עזותו ליישב בין הגבירים.
“מטבע של רובל יש לי, ומוכן אני לכל עסקה שתציעו לי”, השיב החסיד בתמימות.
רעם צחוקם האדיר של אנשי העסקים נשמע עד למרחוק, ובושה עצומה כסתה את פניו של החסיד העני. “ברובל אחד של כסף לא תוכל לרכוש אפילו כוסית משקה כאן בבית המרזח”, הסביר לו אחד מהגבירים שנכמרו רחמיו. “כמעט ואין עסקה שניתן לעשותה בסכום שכזה. עסקאות נעשות ונחתמות בסכום הגבוה פי אלף לפחות”.
אמונת החכמים של החסיד לא משה לרגע מליבו, ומשנפשו שבה אליו, שאל שוב בגרון ניחר, האם בכל זאת יש מישהו מבין המסובין המוכן לעשות עמו עסקה במטבע זה.
לפתע קם ממקומו ראש החבורה, איש הדור ומכובד, וחיוך של הלצה בשפתיו.
“לי יש עסקה בשבילך יונגער-מן”, אמר, “את העולם הבא שלי, תוכל לרכוש תמורת הרובל, התסכים?”
שוב נשמעו פרצי צחוק בקהל.
הכל הודו בליבם לגביר הגדול שהחליט לקחת את הסיפור הזה צעד אחד קדימה, ולהנעימם בכמה דקות של נחת. אלא שהחסיד לא צחק כלל ועיקר, בנפש חפצה ובלב שלם קיים את אשר ציווה עליו הרבי, והסכים לעסקה בלא פקפוק.
מאי-שם נשלפו גליונות ניר והרכישה בוצעה כדת וכדין. פלוני החסיד קונה בקניין גמור את העולם הבא של אלמוני הגביר תמורת רובל אחד של כסף, והכל שריר וברור וקיים.
פינה העני את מקומו, ושב לביתו עם השטר שבידו. בטוח למעלה מכל ספק שעשה את עסקת חייו, ומעתה ישועתו מוזמנת.
הגיע אף הגביר לביתו וסיפר לאשתו את תקרית בית המרזח. “ומכל מה שהרווחתי בשנה האחרונה, הרובל הזה האחרון בא לידי כרווח נקי לחלוטין”, סיים כשבת שחוק על פניו.
אלא שאת רעייתו הסיפור הזה לא הצחיק כלל ועיקר.
“אינני מוכנה לגור עם מי שאין לו חלק לעולם הבא”, הכריזה. “או שתבטל את העסקה, או שאארוז את מטלטלי ואחזור עם ילדי לבית הוריי”.
ברירה של ממש לא הייתה לו, והגביר שב לבית המרזח, מחפש קצה חוט שיוביל אותו לביתו של הקונה. משמצא, מיהר אל ביתו של החסיד והציע לו לאלתר שני רובל כסף, סכום כפול מהסכום שבו בוצעה העסקה, ובלבד שיתן לו את השטר שבידו.
עתה היה זה תורו של החסיד לצחוק. “בשום פנים ואופן”, השיב, “עשיתי עסקה על פי עצת רבי, ואיני חוזר בה, סע לביתך בשלום”.
לאחר תחנונים והפצרות הסכים החסיד להצטרף עם העשיר לביתו של הרבי בעל ה’אוהב ישראל’ שיורהו מה לעשות.
חייך הרבי, האיר פניו לגביר, והסביר לו שעסקה שנחתמה כדת וכדין, לא ניתן לבטל.
משראה האיש האומלל שכלתה אליו הרעה, החל בוכה בדמעות חמות, והתחנן לרבי שימצא פתח שבו יוכל להשיב את העולם הבא שלו בחזרה.
“אולי אם תשלם לו, לקונה, סך של אלפיים דינרי זהב, שבהם יוכל להשיא את בנותיו, יסכים החסיד לבטל את העסקה”, השיאו הרבי עצה.
על אתר העביר הגביר את הסכום העצום לידיו של החסיד העני, ושטר הקניין חזר לידיו.
•
כמעט ואין מי שלא מכיר את הסיפור הנפלא הזה. אך לא כולם מכירים את המשפט האחרון שאמר האדמו”ר לעשיר שסרח.
“האמת, שמלכתחילה לא היה שווה העולם הבא שלך אפילו את הרובל כסף הראשון שבו נקנה”, לחש הרבי על אזניו, “אבל עתה, לאחר שחיזרת אחריו והתאמצת בשבילו, הוא שווה הרבה יותר מאלפיים דינרים של זהב”.
•
דונלד טראמפ. אורן חזן. יום ירושלים. ההסתדרות. בריטניה. סעודיה.
מותר להתעניין, אנחנו בני אדם, וטוב שכך. ראוי לשמוע, לדעת, להפנים. זה נחמד להיות מעורים בגלובליזציה. אולי כדאי להתעניין בעינדנא דרווחא ובשעות בין הסדרים בענייני חולין שכאלו, ולא בשטויות אחרות.
ובכל זאת, טיפה פרופורציות.
כולנו רודפים אחרי העולם הזה, מי יותר ומי פחות. עלינו לזכור תמיד, שעוצמת הרדיפה ועוצמת החיזור, היא זו שמגדירה את שוויה של התוצאה, לטוב ולמוטב.
• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: [email protected]