בדברים שנשא אמש (רביעי) הגר”מ שטרנבוך בהיכל ישיבתו, במסגרת השיעור השבועי על החומש, התייחס הראב”ד למתיחות בין ישראל לארה”ב על רקע הריבונות הישראלית בכותל המערבי.
בדבריו החריפים אמרהגר”מ שטרנבוך: “השבוע התקוטט אחד מראשי השלטון באמריקה עם ראשי השלטון בארץ ישראל, וטען להם שהכותל המערבי אינו שייך ליהודים – והם ראו בזה כפגיעה חמורה.
“כל מי שיש לו עיניים לראות יראה את שורש העניין, שהרי ידוע שהם מנסים לרוקן את כותל המערבי מקדושתו רח”ל ולהפכו ל’אתר לאומי’ רח”ל – וזה כבר שנים רבות שבעוונותינו הרבים הם מחללים את קדושת המקום ומשביעים שם חיילים וחיילות שיהיו נאמנים למדינה וחוקיה רח”ל, ואלפי רחוקים באים לשם בפריצות נוראה, כדי לבקר במקום כ’אתר לאומי’ בלבד רח”ל”.
הגר”מ הוסיף ואמר: “לאחרונה הוסיפו פשע על פשעם לחזק את ידי הרפורמים ולתת להם מקום בכותל המערבי, ללעוג שם רח”ל מהקב”ה ותורתו בפרהסיה, וח”ו להפכו למרכז כפירה ולמרכז פריצות בתיפלותיהם המעורבות רח”ל – וכביכול הכותל המערבי אינו מקום קדוש, אלא הוא רק מקום היסטורי ולאומי ששייך לערוך בו טקסים רח”ל”.
הראב”ד הדגיש: “כשהם עצמם עושים מהכותל המערבי מקום היסטורי ולאומי גרידא ואינם רואים בו כמקום קדוש, נוהג עמם הקב”ה במידה כנגד מידה – וגם אומות העולם מתייחסים לכותל כמקום לאומי גרידא, ומשייכים אותו למחלוקת עם הישמעאלים על בעלות וחשיבות המקום, ומתעלמים לגמרי מקדושת ונוראות המקום שלא זזה משם שכינה מעולם”.
ראש הישיבה קבע: “אם הם היו מכבדים את הכותל המערבי כמקום קדוש לתפילה ולא היו הופכים אותו ל’אתר לאומי’ ששייך בו חלק לרפורמים לעשות בו את טקסיהם רח”ל, לא היו מתקוטטים עמהם לומר שהכותל המערבי אינו שייך ליהודים.
“ידוע שכל תפילות בית ישראל בכל מקום שהם עוברים דרך ארץ ישראל, ומשם לירושלים, ומירושלים הם עוברים דרך הכותל המערבי למקום קודש הקדשים ששכינה לא זזה משם מעולם, ועכשיו בשעה זו שבאים פריצים וכופרים לכותל המערבי ועושים ליצנות ומבזים שם את הקב”ה ומכעיסים אותו בתוך מקום שכינת עוזו, עלולה השראת השכינה בכותל המערבי להתמעט ולהסתלק במקצת, בשעה שמכעיסים אותו במקום זה – ואז ח”ו אנו בסכנה שמא תפילותינו לא יתקבלו ונהיה ח”ו במצב ש’גם כי סתם ואשווע סתם תפילתי’, ואז רח”ל נהיה מופקרים כאיילות השדה, ה’ ישמור”.
הראב”ד סיים: “צריכים אנו למחות על חילול הקודש והמקדש שמשחקים בלעג וקלס בכותל המערבי מקום שכינת עוזו, ואנו מעוררים ח”ו דין שמים עלינו כשאנו שותקים, והלב כואב ודואב לראות כבלע את הקודש ואי אפשר לשתוק בשעה כזאת, וראוי לחשוש שיתבעו אותנו בשמים שאין עונה ואין מקשיב להשמיע קול מחאה עצומה בכותל המערבי, שתישמע מסוף העולם ועד סופו, וכל אחד ישתדל למחות כפי יכולתו וכוחו”.