25 שנות מאסר למחבל שדקר 4 בראשל”צ: פיצויים למשגיח כשרות

חיים טוויל
|
כ"א אייר התשע"ז / 17.05.2017 18:32
בית הדין הצבאי גזר 25 שנות מאסר על מחבל מחברון שביצע את פיגוע הדקירה בראשון לציון בחודש חשוון תשע”ו • בנוסף יידרש המחבל לשלם מאות אלפי שקלים פיצויים לקורבנות • בין הפצועים: משגיח כשרות מבני ברק

בית המשפט הצבאי גזר היום (רביעי) 25 שנות מאסר בפועל על המחבל עמאד טרדה שפצע ארבעה אזרחים בפיגוע דקירה שאירע בראשון לציון בחודש  חשוון תשע”ו.

בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר על המחבל גם תשלום פיצויים בסך 200 אלף שקלים וקנס בסך 15 אלף שקלים.

טרדה הורשע ב-4 ניסיונות לגרימת מוות מוות בכוונה – המקבילה לעבירת ניסיון רצח-  ובביצוע עבירות נוספות.

המחבל, תושב חברון בן 21, דקר נוסעים בתוך אוטובוס בתחנה המרכזית בראשון לציון, ולאחר מכן ירד מהאוטובוס ודקר אזרחים נוספים.

עוברי אורח התנפלו על המחבל והחזיקו בו עד להגעת כוחות המשטרה.

דניאל כהן, משגיח הכשרות בן ה-31 מבני ברק, היה בין הפצועים בפיגוע.

בשיחה עם ‘ישראל היום’ הוא תיאר אז את מה שאירע, בעודו מצביע על חתך עמוק הקרוב לצווארו: “המחבל בא מאחוריי וחנק אותי. לא ראיתי אותו כי אני נמוך. הוא שלף סכין ודקר אותי בראש, בגב ובפנים. אם היה דוקר יותר למטה, לא הייתי בחיים”.

ברגעים שלפני הפיגוע עמד כהן לעלות לאוטובוס בדרך לעבודה. “הבנתי מיד שזה פיגוע. ניסיתי להזיז את המחבל, להסיט אותו ממני, לתת לו אגרופים. עליתי לאוטובוס, והנהג סגר את הדלת. מישהי שלמדה עזרה ראשונה טיפלה בי”.

בפיגוע נפצעה קשה גם רחל אייזנקוט, קשישה בת ה-80.

בשיחה עם העיתונאית מיטל יסעור בית אור מ’ישראל היום’, היא שחזרה את שעבר עליה: “הלכתי לבקר את אחי ברחובות. כשחזרנו אחותי ואני לראשון לציון, הלכתי לכיוון האוטובוס הביתה. עברתי דרך המדרחוב. כשעברתי את תחנת הדלק, שמעתי צעקות וראיתי אנשים רצים.

“התחלתי לרוץ אחריהם. אנשים נכנסו למאפייה. התחלתי לרוץ, אבל כמה אני יכולה לרוץ, אני לא צעירה. חשבתי שאולי עוד יש זמן ואצליח להגיע למאפייה. לא רצתי הרבה ופתאום בשניות אני מרגישה דקירה חזקה ונפילה שהיתה כל כך חזקה, כאילו שהפילו אותי מקומה 8 או 10 ובאותה שניה שברתי את הרגל. היה לו קל לדקור אותי כי לא רצתי”, שיחזרה.

“באו אנשים, לא ראיתי מי. אמרו לי שהיתה שם גם אחות. קרעו את החולצה ולחצו לי על המקום שלא ייצא דם. אמרו לי ‘אנחנו מד”א, אל תאבדי הכרה’.

“גם אחותי רינה שהיתה אתי ונכנסה רגע לחנות התקשרה אליי וכשלא עניתי היא ידעה שזו אני. היא דיברה אליי ואמרה לי: ‘תחזיקי מעמד, אל תשני, אל תסגרי את העיניים, יהיה בסדר”.