ביום שלישי הקרוב יבחרו רבבות חברי ההסתדרות את היו”ר הבא של הארגון. הקרב בבחירות הנוכחיות מתנהל בין היו”ר המכהן אבי ניסנקורן, לבין חברת הכנסת שלי יחימוביץ מהמחנה הציוני.
אלא שבניגוד לפעמים קודמות, הבחירות לתפקיד היו”ר הצליחו לחדור הפעם גם אל תוך הציבור החרדי.
בעוד מפלג יהדות התורה נמנעת באדיקות מלטול חלק בבחירות הללו, ובמוסדות ההסתדרות בכלל, מפלגת ש”ס מעורבת מזה שנים בארגון, ועל פי המסורת מקבלת את השליטה בתיק הרווחה הנחשק.
ערב הבחירות הנוכחיות, החליט יו”ר ש”ס, השר אריה דרעי, להמר – יש שיאמרו כי מדובר בהימור המסוכן ביותר שנטל – ולתמוך במועמדות של שלי יחימוביץ’, ועל ריצה משותפת עם סיעת ‘הבית החברתי’ שבראשה עומדת יחימוביץ’.
למי שאינו מכיר את מבנה ההסתדרות נסביר בקצרה:
ההסתדרות מגוף הדומה ל’ממשלה’, גוף המקביל ל’כנסת’ בו יושבים נציגי הסיעות, ישנם מחזיקי תיקים כ’שרים’ – ויש את תפקיד יו”ר הסתדרות, המקביל לתפקיד ‘ראש ממשלה’.
כל מי שמחזיק ב’תיק’ שולט על תקציבים כבדים. עד היום היה תיק הרווח בשליטת ש”ס.
לפני מספר חודשים החליט דרעי ללכת על מהלך: גם לתמוך בשלי יחימוביץ’ לתפקיד היו”ר וגם להמשיך להחזיק בתיק הרווחה – יהיה אשר יהיה הזוכה בתפקיד היו”ר.
אחרי הכול, כדי לסגור קואליציה אחרי הבחירות, גם אם יהיה זה אבי ניסנקורן, היו”ר הנוכחי, הוא יזדקק לסיעת ש”ס בהסתדרות, ויעניק לה את התפקיד המסורתי, עליו לא חשב דרעי לרגע לוותר, כמובן.
עוד פרט חשוב: בעוד שבעבר פעלו בהסתדרות סיעות המקבילות לאלו הפועלות בכנסת, בבחירות הנוכחיות הצליח אבי ניסנקורן לאחד סביבו את כל סיעות ההסתדרות בסיעת ‘עוגנים’ שבראשה הוא עומד, והיא כוללת בתוכה גם חברי ליכוד ועוד.
עד כאן, הימור מושכל של דרעי.
איפה החלה הבעיה, למעשה?
אז זהו. סיעת ‘כולנו’ של שר האוצר משה כחלון הקימה במפתיע סיעה בהסתדרות – סיעה שכנראה מטרפדת את התוכנית של דרעי.
צריך לזכור שלא כל-כך בקלות מקימים סיעה בהסתדרות, שכן מדובר במהלך לא פשוט מבחינה ביורוקרטית (זכורה פרשת החתימות של שלי יחימוביץ וכמה מסובך היה לה להקים את סיעתה) – אבל כשיש לך את תמיכת היו”ר המכהן, החיים קלים יותר.
אז איפה הבעיה?
ובכן, במסמך שנחשף כאן בחרדים 10 מתברר, כי ניסנקורן הבטיח לסיעת כולנו את תיק הרווחה, כנדוניה לשידוך הקואליציוני ביניהם – הבטחה שמגובה בחתימה בלתי ניתנת להפרה או לחרטה.
אז ככה:
ראשית, אם תשמעו על מתיחות בין כחלון לדרעי (או בין כחלון לסגנו איציק כהן, היחסים ביניהם בינתיים מעולים) תבינו איפה הכול התחיל.
שנית, ההימור של דרעי הפך למסוכן יותר – כלומר, אם שלי יחימוביץ’ תפסיד, ש”ס עשויה להישאר קירחת מכאן ומכאן. שכן ניסנקורן, אחרי ההתייצבות הנחרצת של ש”ס לצד יריבתו יחימוביץ’, יעשה הכל כדי שלא להכניס את הסיעה החרדית לקואליציה, וגם אם כן (צריך להכיר את ניסנקורן כדי להבין שלא סביר להניח כך) – תפקיד הרווחה כבר הובטח כנדוניה.
החישוב של דרעי, לפיו כדי שלא תהיה מולו אופוזיציה, יסכים ניסנקורן לכל בקשה של ש”ס, נמוג במחי הסכם עם ‘כולנו’.
כך גם המחשבה לפיה מי ירצה להתקוטט עם ש”ס, כשהיא בשיא כוחה הקואליציוני, נמוגה במחי ‘הסכם אומץ’ של כחלון, שכנראה לא ממש חושש מש”ס.
אז נכון שעדיין יש צד של ניצחון בהימור הזה: אם שלי יחימוביץ’ תזכה בבחירות, על פי ההסכם ביניהם ש”ס מקבלת שליש מכל התופינים – ויש הרבה מאוד תופינים בהסתדרות.
תחשבו על סיעה שסוגרת לפני הבחירות עם בנימין נתניהו על קבלת שליש מכל התופינים לעצמה (שליש מכמות השרים וכו’), למרות גודלה הקטן יחסית. בשביל הכפלת כוחך במשהו כמו פי 6, אתה בהחלט מוכן לקחת הימור.
השאלה הגדולה היא: האם דרעי היה מבצע את ההימור המסוכן הזה, אילו ידע שכחלון עומד להניח את ידו על תיק הרווחה?
לא בטוח.
עכשיו תבינו מדוע ש”ס נמצאת, למעשה, במלחמת חייה. הישג, יחזיר את דרעי לימיו הגדולים כמערבבן הפוליטי הטוב ביותר בשטח. הפסד, יכתיר אותו כמי שכבר ‘איבד את זה’.
האם יחזור דרעי ל’ימים של פעם’ או שההימור האחרון שלו יתרסק כמפולת קלפים ויאשר את הערכות פרשנים פוליטיים רבים, לפיהם דרעי ‘כבר לא מה שהיה פעם’?
עוד ימים אחדים, נדע את התשובה.