דתיים יולדים יותר, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי בציבוריות הישראלית.
כך מעלים ממצאי מחקר ‘דמוגרפיה של הדתיות’- תהליכי חילון בציבור הדתי והמסורתי, שנערך במסגרת בית המדרש לחברה של ארגון חותם.
הסיבה לכך היא מכיוון שחלק לא מבוטל מחובשי הכיפות הסרוגות בוחרים לנטוש את הדרך הזו כשמגיעים לגיל ההתבגרות.
כתב חרדים 10 מציין, כי מדובר במחקר הנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר משווה את הנתונים לתהליכים שעובר העולם החרדי, בו שיעור החרדים, אכן נמצא בעלייה.
סקרים של הלמ”ס בין השנים 2002 ו‑2012, אותם בדק עורך המחקר מיכאל זלבה מגלים, כי למרות שחילונים יולדים פחות, יורדים מהארץ יותר ואפילו חוזרים בתשובה לא מעט, שיעורם באוכלוסייה נותר יציב ועומד על 43 אחוזים.
תופעה זו משקפת מציאות של 20 שנה.
זלבה הסתמך על ‘הסקר החברתי’ של הלמ”ס, המחלק את האוכלוסייה היהודית הבוגרת לחמש קטגוריות: חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי וחילוני.
מתוך 580,818 שגדלו בבית דתי, כמבוגרים – רק 254,574 שהם 46% נשארו דתיים. חלק קטן מהם, 5.5 אחוזים, הפכו חרדים, והיתר התפזרו בין רמות דתיות נמוכות יותר, כשרבים נדדו לעבר ההגדרה “מסורתי לא כל כך דתי”.
במקביל, אל הציבור החילוני מצטרפים לא רק הדתיים, אלא גם המסורתיים. כך ששיעור החילונים באוכלוסייה נותר יציב.
הציבור החרדי לעומת זאת, גדל לאט ובהתמדה.
על פי המחקר, משנות ה‑90 ועד היום שיעור הבוגרים החרדים שילש את עצמו, גם בגלל ילודה וגם בזכות תנועת חזרה בתשובה, והיום הוא עומד על כמעט 10 אחוזים מהאוכלוסייה.
ישנם גם חוזרים בתשובה שמחליטים לקיים אורח חיים סרוג, אבל מדובר בכמות שאינה מתקרבת אל הכמויות החרדיות. לשם השוואה, שיעור תלמידי הממ”ד עומד משנת 1992 ועד היום על 18.5 אחוזים מכלל התלמידים היהודים, כאשר שיעור המתחנכים בחינוך החרדי, לעומת זאת, עלה בכ‑300 אחוזים בתקופה זו, ובשנת הלימודים הבאה הוא צפוי לעמוד על כשליש מתלמידי ישראל.
צילום:Yossi Zamir/Flash 90
“נראה שהנתונים שעלו במסגרת מחקר של בית המדרש לחברה, אכן משקפים מגמה קיימת, שמצריכה התייחסות מערכתית בציבור הדתי-לאומי, לא רק במערכת החינוך של החמ”ד, אלא גם במישור החברתי, לגבי שאלת שמירת הזהות הדתית וחיזוקה.” אומרים בארגון חותם.
“אל לנו להמשיך במצב של טיטוא בעיה זו על ידי התעלמות ממנה. החשש גובר לאור צעדים כמו זה של חה”כ מיקי לוי, אשר הגיש הצעת חוק לתמיכה ב’חוזרים בשאלה’. הצעה שמשמעותה עידוד המשך נטישת חיי תורה ומצוות. אנחנו סמוכים ובטוחים כי בשילוב ידיים של כלל הגורמים ניתן להפוך מגמה זה, ולחזק את העולם הרוחני-אמוני של הציבור הדתי לאומי, באופן שאף יגביר את החיבור של הציבור לאמונת ישראל” הוסיפו בארגון.
בית מדרש לחברה של ארגון חותם עוסק בבירור סוגיות חברתיות מזווית לאומית ויהודית מתוך עומק של תורה. בבית המדרש רבנים חוקרים אשר מתמודדים עם סוגיות חברתיות ולאומיות, ומסייעים בגיבוש תפיסות עולם חברתיות יהודיות, שמסוגלות להתמודד עם המבוכות והאתגרים בשיח הציבורי ובתחום המעשי.