די לתופעה ששמה ‘העתק-הדבק’

אדם יכול לבדות סיפור שאין לו שחר, ואם הוא עסיסי דיו, הסיפור ירוץ ברשת ויגיע למיליוני בני-אדם, בזכות אותו 'העתק-הדבק'
הרב מנחם ברוד
ג' ניסן התשע"ד / 03.04.2014 14:29

התפתחות המואצת של הטכנולוגיה מציבה לפנינו אתגרים חדשים במישור המוסרי והערכי. מדברים רבות על הצורך להתגונן מפני הדברים השליליים, שהטכנולוגיה הופכת אותם לזמינים ולנגישים, ועל הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות. אולם היבט חשוב לא פחות הוא השטף הבלתי-פוסק של רכילות ולשון הרע, שכמעט אי-אפשר לחמוק ממנו.

הטכנולוגיה דוהרת במהירות רבה כל-כך, עד שאיננו מספיקים לטפח מערכת ערכים ברורה, שתבהיר את גבולות המותר והאסור. אנחנו מחנכים את ילדינו מגיל רך שאסור לגעת ברכושו של הזולת, שצריך להימנע מלשקר, שיש לאמץ מידות טובות. באותה מידה יש לטפח כללים ברורים איך להתנהג בתחום הפצת המידע.

שמועות חובקות עולם

אחת התופעות שהתנחלו בתוכנו היא ‘העתק-הדבק’. אנחנו מקבלים משהו, ובלי לחשוב פעמיים מעתיקים אותו ומעבירים הלאה. לא לשווא המידע המועבר בדרך זו מכונה ‘ויראלי’, כי הוא מתפשט כמו וירוס ממש ונהפך למגֵפה.

אם בעבר הייתה שמועה יכולה להתפשט ברדיוס מקומי מוגבל, כיום היא יכולה להגיע בתוך דקות לכל קצווי תבל. אדם יכול לבדות סיפור שאין לו שחר, ואם הוא עסיסי דיו, הסיפור ירוץ ברשת ויגיע למיליוני בני-אדם, בזכות אותו ‘העתק-הדבק’.

כאן נדרש חינוך יסודי להבנת גודל האחריות המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו. מי שמעבירים את המידע הלאה פוטרים את עצמם מאחריות, בטענה שהם לא יצרו את המידע אלא העתיקו והדביקו בלבד. הם גם אינם חשים את משמעות המעשה שעשו, שכן העבירו אותו למספר מוגבל של בני-אדם. אבל הגיע הזמן להבין שמוטלת עליהם אחריות שאינה פחותה מעורכי עיתונים וערוצי תקשורת גדולים.

האתיקה העיתונאית מחייבת לבדוק ולאַמת מידע קודם שמפרסמים אותו. חובה גם לתת זכות תגובה למושמץ. עיתונאי אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה ‘פרסמתי מה שקיבלתי’. הוא נדרש לבדוק את הסיפור ולברר את הפרטים. אם לא יעשה כן, הוא חושף את עצמו לתביעת דיבה.

אולם בעוד החוק מכנה ‘לשון הרע’ פרסום דבר שקר בלבד, התורה כוללת באיסור זה גם דברי אמת, אם הם פוגעים בזולת. האיסור להפיץ שקרים מכונה ‘הוצאת שם רע’, ואילו ‘לשון הרע’ פירושו – כל דבר שמכפיש את הזולת. זה אחד האיסורים החמורים, ועונשו של המדבר לשון הרע הוא – “בדד יֵשֵב, מחוץ למחנה מושבו”.

עצור בטרם תדביק

גם ביקורת על אישי ציבור אינה פטורה מאיסורי לשון הרע ורכילות. יש מקום לביקורת, אבל גם לה יש גדרים וסייגים. כיום נוצרה נורמה שדמם של אנשי ציבור נעשה הפקר, ואפשר לכתוב ולפרסם עליהם כל דבר. אבל גם הם בני-אדם, וגם להם ילדים ובני משפחה, והם צריכים להתמודד עם כמויות עצומות של רוע ושקרים.

הבסיס לכל המצוות שבין אדם לחברו הוא הציווי “ואהבת לרעך כמוך”. כשאתה עומד לעשות מעשה הנוגע לזולת, עצור לרגע ושאל את עצמך אם היית רוצה שיעשו לך כך. קודם שאתה מעתיק ומדביק מידע שקיבלת, חשוֹב כיצד היית רוצה שינהגו אחרים בדברים הנוגעים לך ולמשפחתך. זו האחריות המוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו.

• המאמר מתפרסם בשיחת השבוע

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    העתק הדבק משיחת השבוע
    04/04/2014 00:56
    יוצמאך
  1. אבל זה בסדר. כל מה שצריך לעשות כדי ששכינתו של הרב ברוד תתפרש על פני הארץ.