למה החליט תושב מודיעין עילית שדגל ישראל יתנוסס בחצר ביתו?

אליעזר היון
|
ו' אייר התשע"ז / 01.05.2017 23:37
צביקה גולובנציץ ביצע מעשה חריג: בחצר ביתו תלוי הדגל היחיד בכל מודיעין עלית • בשיחה עם חרדים 10 הוא מסביר: “עובדים פה מאות חילונים בהייטק. טוב שיראו את הצד היפה אצל החרדים,שמכבדים”

לצביקה גולובנציץ, מנהל משרד תיווך מצליח במודיעין עילית, אין שום בעיה שיפרסמו את שמו. הוא אפילו מבקש בחיוך שנעשה זאת – כאן בחרדים10 – “בלי טעויות”.

לא תאמינו, אבל למרות מקום מגוריו, שכונת ברכפלד בעיר החרדית, הוא תלה לכבוד יום העצמאות דגל בחצר ביתו. בלי להתבלבל.

• תגיד, למה עשית את זה?

“שייכות, אהבה לארץ שלנו – זה אחד. ודבר שני – איך לומר את זה? עובדים פה מאות חילונים, בהייטק פה באזור, ואני חושב שהתלייה של הדגל שתיחשף לעיני החילונים, כשהיא על בית של חרדי, מראה להם שגם אנחנו החרדים חלק מהמדינה”.

• ואתה מרגיש ככה? שאתה אזרח ישראלי לכל דבר ועניין, למרות שאתה גר בעיר שאין בה אף לא דגל אחד?

“העירייה כן שמה. אבל תראה, בוא נתחיל בזה שכל אחד בדרך שלו. כולם מכבדים את הצד השני, יש כאלו שלא חושבים שדגל מסמל משהו, אני חושב שדגל זה משהו יפה שמסמל את יום הזכרון ואת יום העצמאות”.

תוך כמה זמן נקרע הדגל? – אני מתעניין.

(הוא צוחק) “את האמת להגיד לך? משהו כמו 26 עד 28 שעות…”

• אז יפה, החזיק מעמד יפה. למה? כי לא הגיעו לזה פיזית?

“לא, יכול להיות שהילדים גילו את זה מאוחר, ואין לי שום כעס על אף אחד…”

• אין לך כעס על כל אחד שלא קרע את זה מיד?

“לא, אין לי כעס על הילדים שקרעו את זה, בטח לא לאלו שקיבלו חינוך אחר”.

• בטח כל אחד ישאל אותך, האם אתה לא רואה בזה סוג של התגרות? אתה גר באזור חרדי ואתה יוצא דופן?

“לא, ממש לא, קיבלתי תגובות מאד יפות מחברים ומכרים שאמרו ‘כל הכבוד לך’…”

דגל ישראל במודיעין עלית

• זה לא אצבע בעין? הנה צביקה גולובנצ’יק תולה דגל בבית כדי להראות שהוא שונה ממכם?

“לא, הופתעתי מהתגובות החיוביות, כולל שני רבנים חשובים בעיר, שלא אזכיר כמובן את שמם. טוב שיראו את הצד היפה אצל החרדים,שמכבדים.

“הנקודה החשובה היא שאני לא מזדהה עם כל הטקסים שלהם. גם אני חושב שיותר חשוב ללמוד משניות ביום הזכרון, אנחנו מכבדים את יום השנה בהקמת גמ”חים, בלימוד משניות ובדברים מהסוג הזה. אבל כמו שאנחנו רוצים שהחילונים יכבדו אותנו, ככה אנחנו צריכים לכבד אותם, גם אם אנחנו לא מסכימים עם הדרך…”