מכתב גלוי לאנשי חמאס • לא כוחות

מכתב גלוי לעבו-זיד, עבד אל-רחמן, ומחמוד

אנשי חמאס

המחזיקים באייל, גיל-עד, ונפתלי

מכובדי

המערכה בינינו אינה שקולה. היחס אינו אקויוולנטי. או בעברית מדוברת: זה לא כוחות.

זה לא כוחות כי אתם הלא יודעים שברגע שנשמע את קולו הרועד של אחד הנערים מספר על געגועיו אלינו או על מצבו הרפואי הלב שלנו ימס. אנחנו נקרע מפנים והדרישות שלכם יתחילו להישמע רציונליות. כן, גם לציניקנים הגדולים בינינו.

 מה ההיגיון בזה? לפי איזו לוגיקה אנחנו עובדים? איך יכול להיות שבשביל נער בכיתה יא אנחנו מדברים אתכם ברצינות על שחרור של אלפי מחבלים רוצחים ילדים נשים וטף? איך אפשר לקבל את העובדה שבמשך חמש שנים לא איפשרתם לאיש כולל הצלב האדום לבדוק את מצבו של החטוף הקודם, גלעד שליט, או את שני החיילים שאולי גוססים בלבנון בעוד האסירים שלכם זוכים אצלנו ליחס שפוי?

 כנראה שאנחנו לא עובדים עם היגיון קר, עם קו מהלך רציונלי, יש בנו מן דחף יהודי לא ברור הגורם לנו לפעול כפי שאנו פועלים. קשה לנו להסביר לכם את זה אלא אם כן המשפט “כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא” אומר לכם משהו. הדחף הזה מוטבע בנו הוא מובנה, אולי האופרציה הזו של רבבות יהודים  שמתו במהלך הדורות בעבור היותם יהודים יצרה אצלנו את הנורמה המשונה הזו שיהודים לא משאירים בשטח ויהי מה.

מה שברור הוא שאתם יודעים את זה. אחרת איך הסברתם לעצמכם את השחרור של רבי המרצחים שלכם בעבור שלשה גופות שהוחזקו בהקפאה אצל החיזבאללה, או את שחרורם של גדולי רוצחי הילדים תמורת החייל גלעד שליט, שעליו נראה כי מעולם לא פגע בחתול?

אתם יודעים שרוב ראשי המדינה שלנו הודחו או התפטרו בעקבות מלחמת לבנון השניה בה נהרגו 44 אזרחים ו-119 חיילים. בלבנון לעומת זאת נהרגו למעלה מ 1100 אזרחים ועוד מאות אנשי חיזבאללה, מה שלא הפריע לראשי החיזבאללה להרגיש מנצחים ולרוב אזרחיה היהודים של המדינה להרגיש מושפלים. כאלה אנחנו.

 אנחנו זוכרים היטיב את הרוגי מלחמת יום הכיפורים מדברים על זה אצלנו כמעט בכל פורום, בכל שנה, אגב מישהו מדבר אצלכם על מלחמת עיראק איראן בה מתו למעלה ממליון ערבים חלקם באמצעים כימיים? או האם אתם זוכרים את המספר המדוייק של ההרוגים, בעיקר ילדים, במלחמות האזרחים בסוריה, מצרים, ולוב?

לפיכך אנחנו לא מבקשים ממכם לשחרר את אייל, נפתלי, וגיל-עד בשביל 300 חיילים. אפילו לא בשביל 600. אנחנו יודעים שזה לא אקטואלי. בסוף אנחנו נתן לכם את ה-האלף ומשהו שתבקשו, וגם את הארכירוצח ברגותי, אנחנו רק מבקשים שתספרו לנו שהם בסדר, בריאים, שתטפלו בהם טוב, ושלא נשמע אותם רק בעוד שלש שנים אומרים בקול רועד בקלטת מטושטשת כי הם מתגעגעים לאבא לאמא, ולאחות הקטנה.

 המאמר פורסם בעבר באתר קירוב, עם פרסום הקלטת של גלעד שליט. באופן מצמרר הוא הפך אקטואלי שוב.