הותר לפרסום: ביום חמישי האחרון, בשעה 22:25, התקבלה במוקד 100 של המשטרה שיחת טלפון מאחד הנערים שנחטפו בגוש עציון, במהלכה נשמע הנער: “חטפו אותי, חטפו אותי”.
השיחה ארכה שתי דקות, במהלכה נשמעו גם רעשים נוספים, והיא נותקה בפתאומיות.
לפי טענת אתר וואלה, המשטרה התעלמה מהשיחה. היא סווגה כמטרד והוכנסה לארכיון המשטרתי מבלי שהועבר עליה דיווח עדכני לצה”ל ולשב”כ.
בערוץ 10 דווח הערב, כי במשטרה סברו שמדובר במטרידן. לפי הדיווח, חיילת שח”מ (שירות חובה במשטרה) קיבלה את השיחה מהנער החטוף במוקד 100 של המשטרה. לאחר מכן הזמינה החיילת גורמים בדרגה גבוהה יותר להאזין לשיחה, אולם בשלב מסוים הגיעו במשטרה למסקנה שמדובר במטרידן.
ככל הנראה הסיבה לפיה בחרו שלא להתייחס לדיווח היא ששיחות והטרדות מהסוג זה מתקבלות לאורך כל השנה במוקדי הדיווח של המשטרה – גם מאת פלסטינים, וזאת כדי להטעות את השוטרים ולהעסיקם לשווא. להערכת הגורמים בתחנה, הקריאה הזו לא הולידה צורך בפעילות מיוחדת.
כך קרה שרק לקראת 4:00 לפנות בוקר, שעות לאחר תחילת האירוע, עודכן צה”ל על החטיפה.
מחקירת האירוע עולה, כי גיל-עד שער ונפתלי פרנקל עזבו את ישיבת ‘מקור חיים’ בכפר עציון בשעה 22:00 ויידעו את הוריהם כי הם עושים את דרכם הביתה – לטלמון ולנוף איילון. עדי ראיה העידו כי זמן קצר לאחר מכן נראו את השניים עומדים בצומת אלון שבות, מנסים לעצור טרמפ לכיוון בית שמש.
בסביבות 21:40 שוחח איל יפרח מאלעד עם אחד מחבריו ואמר לו שהוא מחכה לטרמפ בדרכו לביתו. בשלב זה, נעלמו עקבותיהם של השלושה.
הרמז הראשון לחטיפה התקבל בשעה 22:25, עם שיחת הטלפון שהתקבלה במוקד המשטרתי.
בשעה 3:00 בלילה הגיע אביו של גיל-עד שעאר מהישוב טלמון לתחנת המשטרה והתלונן כי אבד הקשר עם שאער ופרנקל. רק בשלב זה החלו להתייחס ברצינות לחטיפה, וצה”ל קיבל את המידע – שעות לאחר קבלת אותה שיחה. גם השב”כ עודכן רק בשלב זה.
המידע על היעלמותו של אייל יפרח הגיע רק בבוקר למשטרת מחוז ש”י על-ידי גורמים בישיבת שבי חברון בה הוא לומד – ואביו נקרא למשטרה להגיש תלונה. רק בהמשך הובן כי מדובר באירוע חטיפה אחד.