מבוכה גדולה בשב”ס: בארגון האחראי על בתי הכלא בישראל מנסים להבין כיצד הצליח רב-המחבלים מרואן ברגותי, הכלוא בבית כלא בישראל, להעביר מאמר שפורסם אתמול (ראשון) בעיתון היוקרתי ניו יורק טיימס.
ברגותי, שיזם ומוביל את שביתת הרעב של 1,187 האסירים הביטחוניים שהחלה היום, הסביר במאמר דעה את הסיבות לפתיחת השביתה.
כצעד ענישה וגם כדי לנסות ולפגוע בשביתת הרעב של האסירים הפלסטיניים, שאותה מנהיג ברגותי, הוחלט בשב”ס להרע את תנאיו.
ברגותי הועבר מתאו בכלא הדרים אל בית המעצר קישון, בעוד מחבלים בולטים, הנחשבים למנהיגים בכלא שבו הם מצויים, הועברו לבתי כלא אחרים, כדי להפחית את השפעתם על שאר האסירים.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה למאמרו של ברגותי, כי האסירים הפלסטינים אינם אסירים פוליטיים, אלא רוצחים ומחבלים מורשעים.
לדברי המשרד, הם נשפטו כדין ומקבלים תנאים בהתאם לדין הבינלאומי.
השר ישראל כץ צייץ בחשבון הטוויטר שלו: “כשרוצח נאלח כמו ברגותי שובת בכלא לשיפור תנאים בעוד קרובי הנרצחים זוכרים וכואבים, הפתרון אחד – עונש מוות למחבלים”.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי תקף את ה’ניו יורק טיימס’ על שהשמיטו את היותו של ברגותי רוצח ומחבל שפיקד על ארגון טרור ואחראי על רציחתם של ישראלים רבים.
“לפי העיתון האמריקני, הוא מנהיג פלסטיני וחבר פרלמנט, אולם משום מה עורכי העיתון שכחו לציין כי הוא אחראי באופן ישיר לרציחתם של ישראלים רבים כאשר פיקד על ארגון הטרור ‘גדודי חללי אל-אקצה’ במהלך האינתיפאדה השנייה”, נמסר ממשרדו. “מוטב היה לציין בסוף המאמר כי ב-2004 הוא הורשע, לאחר משפט הוגן וללא שיקולים פוליטיים, ברצח וביצוע פעולות טרור ועל כן נידון לעונש של חמישה מאסרי עולם בכלא ו-40 שנות מאסר. הוא רוצח וטרוריסט”.
גם יו”ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, פרסם היום באתר “Times of Israel” מאמר תגובה חריף נגד עיתון הניו יורק טיימס על פרסום המאמר של ברגותי.
“הדבר הבולט ביותר – והמקומם ביותר – במאמר שפרסם מרואן ברגותי ב’ניו יורק טיימס’, הוא השורה מתחת לחתימתו ‘מרוואן ברגותי’, נאמר שם ביובש, ‘הוא מנהיג פלשתיני וחבר פרלמנט’. אין דבר רחוק יותר מן האמת”, טען לפיד.
לדברי יו”ר יש עתיד, “הפרט החסר במאמר הוא שמרואן ברגותי הוא רוצח. הוא הורשע בבית משפט אזרחי (לא צבאי) בחמישה מקרי רצח שונים של אזרחים חפים מפשע. הוא היה מעורב בעשרות ניסיונות לפיגועי טרור. הוא גרם לכך שאנשים איבדו את משפחותיהם, שהוטלו בהם מומים, שחייהם נהרסו”.