לא רוצה להסביר למה לא אוכל חציל בפסח

מה היה קורה אם העולם שלנו היה חוזר כמה עשורים לאחור, ואוכל למשך שבוע אחד בלבד אוכל ביתי נקי, לא תעשייתי – עשוי, קלוף, קצוץ ומבושל בכל בית בנפרד?

מסתבר שפעם בשנה יש לנו הזדמנות לחוות שבעה ימים בהם מנהג אבותינו בידינו.

בקהילות רבות נוהגים להחמיר בפסח מסיבות שונות. רבים אינם קונים תוצרת תעשייתית, גם אם היא כשרה לפסח למהדרין. יש גם מי שאפילו לא אוכלים אצל חברים בפסח.

הרעיון הזה, שאפשר לחזור במנהרת הזמן, הוא רעיון שמעניק למסורת חשיבות מיוחדת. בלי להתייחס לנוסטלגיה, זה רעיון שיש לו גם יתרונות בריאותיים. העניין הזה של להיות שמח ומסופק במה שיש לך, נלמד ונחקר אצל גדולי הפסיכואנליטיקאים ביובל השנים האחרונות.

זהו למעשה אחד המאפיינים הבולטים של הדורות הקודמים. המנהג לדבוק במנהגי אבות – במסורת – הוא אחד היסודות בתורתו של הפסיכולוג הנודע, אלפרד אדלר, שנקרא בשם שייכות או “חברתיות”.

אבל אצלנו, בעידן הנוכחי, הנושא הזה מעורר הרבה פעמים התנגדות. בעיקר לנוכח העסקים הפורחים בתקופה שלפני פסח. הצרכניות עמוסות בכל טוב הארץ עד שגם לחמניות (כשרות לפסח!) מצויות שם על המדף.

בלי לפגוע בתעשיית המזון ובמקררי החלבי העמוסים לעייפה בהכשרים המהודרים ביותר, אשתף בדברים הבאים שמצאתי באחד הפורומים.

אחת המשתתפות כתבה: “אודה לכן אם תעזרו לי לגוון את הארוחות, במיוחד הייתי רוצה רעיונות לארוחת הבוקר”. רגע. יש עוד. הגברת ערכה רשימה של מוצרי יסוד וכתבה: “אנחנו משתמשים בפסח רק במצרכים אלו…”

הנה הרשימה שלה: מצות; יין; מיץ ענבים; עוף; בשר; דגים; ביצים; שמן; סוכר מבושל; מלח גס; בצל; תפו”א; בטטה; סלק; חזרת; חסה; גזר; פירות הדר; תפוח עץ; אגס; בננה; שקדים ואגוזים.

זהו! אין עוד…

אותה אנונימית הוסיפה בקשה חשובה: “אני מאוד מבקשת לא להיסחף לדיון אודות טעמי ההידורים בחב”ד. אם למישהו יש שאלות בנושא, בבקשה לפתוח שרשור חדש. אנא הקדישו את השרשור הנוכחי, לרעיונות פרקטיים בלבד”.

•

טוב, מה אגיד, ברשות הגברת החשובה, ברשות בית אבא, לכבוד האכסניה, וכדי להימנע מהדיון שחוזר על עצמו כל פסח מחדש (“תסבירו לי למה סודה אסור ויין מותר”), או “מה רע בחציל אם אני מקלפת אותו?” – אז ככה:

אין סיבות ואין הסברים. אלה הם מנהגים של שנים על גבי שנים. אין לתאר את הגעגוע של הילדוד’ס לטעמי הפסח שחוזרים על עצמם כל שנה מחדש. ואין על הבעלעבוסטע’ס היצירתיות שמצליחות לקרמל על מחבת בצל וגזר כדי שיהיה תיבול לבשר.  ומרתיחות סלק עם מי סוכר בשביל המשקה הסגול-הסגול הקרוי ‘בורשט’.

ותאמינו לי נשארים בחיים. גם אם לא שבעים, אז לפחות מרוצים.

•

הנה מתכון עוגת האגוזים בסיר-פלא של אמא שלי. נסו ותיהנו.

החומרים:

6 ביצים

1 כוס סוכר (או מי סוכר)

2 כפות מיץ לימון

2 כפות שמן

1 כוס אגוזים טחונים

אופן ההכנה:

להפריד את הביצים. להקציף את החלבונים עם סוכר. לערבב בקערה את החלמונים עם לימון ושמן. לערבב את החלמונים עם החלבונים. להוסיף את האגוזים בעדינות ובתנועות קיפול.

לשפוך לתבנית אפיה בסיר פלא על האש: לשמן את סיר הפלא ולאפות. עשר דקות על אש גבוהה ו-50 דקות על אש נמוכה. וכשמורידים מהאש – להניח על סמרטוט רטוב.

שיהיה לכן פסח שמח. אני בטוחה שהוא יהיה כשר אצל כל נשות ישראל הצדקניות, אבל על השמחה כל אחת מאיתנו אחראית.

בואו נתחיל לעבוד על זה!