הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאפשר לראשונה הצצה לקצה העליון של התפלגות ההכנסות: פרסם סקירת עומק על 400 האנשים העשירים בישראל, אותם הוא מגדיר “מגה עשירים”, על הפרופיל האישי שלהם ועל מבנה ההכנסות שלהם.
ההכנסה השנתית הממוצעת של “מגה-עשיר” בישראל היא 36.9 מיליון ש”ח – 3 מיליון בחודש 0 לעומת הכנסה שנתית ממוצעת של 127 אלף ש”ח לכלל האוכלוסייה. “מגה-עשיר” משתכר פי 290 מהממוצע.
ה”מגה-עשיר” שונה מאוד מהאיש הממוצע גם בכל הנוגע להרכב הכנסותיו. בעוד שאצל אדם ממוצע ההכנסות מעבודה ופנסיה מהוות כ-93.2% מסך ההכנסה החייבת, משקל ההכנסות הללו אצל “מגה עשיר” עומד על 8.2% בלבד מכלל ההכנסה.
החלק הארי של הכנסת ה”מגה עשיר” נובע מרווחי הון, ריבית ודיבידנד שחולק. דיבידנדים שטרם חולקו לא כלולים בחישוב כך שצירופם היה מגדיל הן את גובה סך ההכנסה והן משקל ההכנסות מהון מכלל ההכנסה.
בממוצע, “מגה-עשיר” משלם 10.2 מיליון ש”ח מסים ישירים בשנה, פי 400 מהנישום הממוצע והם נושאים לבדם בכ-4% מכלל המסים הישירים המוטלים על יחידים.
כדי להשתייך למועדון האקסקלוסיבי של 400 ה”מגה-עשירים” בישראל, ‘מספיקה’ הכנסה שנתית של 10.5 מיליון ש”ח, בעוד שסף הכניסה למועדון האמריקאי עומד על 482.0 מיליון ש”ח, דהיינו יחס של 1 ל-46.
גם ההכנסה הממוצעת של ה”מגה-עשירים” בישראל נמוכה מההכנסה של מקביליהם בארה”ב -36.8 מיליון ש”ח לעומת 1.2 מיליארד ש”ח, בהתאמה, דהיינו יחס של 1 ל-33.
פערים אלה, בין במינימום ובין בממוצע, הם בחלקם תוצאה של אשליה אופטית. בייחס לאוכלוסייה, 400 איש בישראל מהווים 1 ל-10,000 בעוד שבארה”ב הם מהווים 1 ל-370,000. ביחס לאוכלוסייה, 400 איש בארה”ב הם כעשרה בני אדם בישראל. לעשרת האנשים העשירים ביותר בישראל הכנסה ממוצעת של 320 מיליון ש”ח. הכנסה זו נמוכה מהכנסתם של עמיתיהם האמריקאים, אך כאן הפער הוא ביחס של 1 ל-3.8 בלבד.
מאותה סיבה הכנסתם של 400 ה”מגה-עשירים” מהווה 2.9 אחוזים מסך ההכנסה החייבת בישראל, לעומת 1.3 אחוזים מסך ההכנסה החייבת בארה”ב.
עוד עולה מסקירת הכלכלן הראשי כי 89% מה”מגה עשירים” הם גברים לעומת 11% בלבד שהן נשים. החברים במועדן 400 ה”מגה עשירים” בישראל הם גברים, תל אביביים, בני 56 בממוצע.