פרועה ורחובית: ועד רבני גור לעניני צניעות נגד פאות עם גוונים בשיער
חברי ‘ועדת הרבנים לענייני צניעות’ של חסידות גור – הרב משה פנחס זנדר, הרב אברהם נח גוטרמן, הרב חיים בונם שץ והרב אריה צבי רוטנברג – שיגרו בימי האחרונים מכתב התראה לפאניות, בו הם מתרים בהן שלא לשווק ולמכור פאות המכונות ‘אומברי’ – שהשיער בהן מחליף את גווניו בהדרגה לאורך השיער.
“כפי שנוכחתן”, פותחים חברי הוועדה את מכתבם, “קיימת לאחרונה אופנה חדשה בפאות הנקראת ‘אומברי’, שפירושה – השער שבפאה מחליף גוונים לאורכו – למעלה כהה וככל שיורד למטה השער מתבהר עד שנהייה בהיר ממש בקצוות. דבר בולט, נועז, רחובי כחוקות הגויים”.
“לפיכך”, קובעת הוועדה, “אסור למכור ואסור ללבוש פאה בדגם זה”.
הרבנים מוסיפים וכותבים: “בהזדמנות זו נחדד שוב את ההלכות הידועות זה מכבר:
אורך הפאה עד קו כתף צוואר (גם לאחר שתלתלים מתפרקים) ובלי קצוות ארוכים משני צידי הפנים.
לא תיראה הפאה פרועה ורחובית או בעלת מראה טבעי (כגון מתולתלת מאוד, מכסה את הפנים או עם קשתות וסרטי נוי) או עם גוונים בולטים”.
-
הפאה הרסה את עם ישראל
כולכם תשלמו ביוקר על התועבה הזו
אוטוטו משיח יתגלה והאמת תצא לאור כל הפאה זה מעשה שטן שרבנים עם זקנים וכאילו רוח הקודש הטביעו את נשות ישראל בג’ורה זו -
אברהם נחמן גוטרמן
-
מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו”א (חלק ב’ פ”ח אות ט’). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר”י מאיר זצ”ל (שהעיד גם שהחזו”א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר”י פרידמן, הגר”ח גריינמן, ועוד.
ובספר “מעשה איש” (חלק ג’ פרק ו’ – מעשה רב) מובא: “הרה”ג רבי אליהו פרידמן זצ”ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו”א]… היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה… מה שלבשה אשתי – אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת”.
ומרן הגר”ח קניבסקי שליט”א, במענה לשאלה שהובאה בספר “נזר החיים” (דף רי”ד): “בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות… ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר”.
ובספר מאיר עוז (סימן ע”ה) הביא את דברי הגר”ח קניבסקי שליט”א: “וכן הורה לי הגר”ח קניבסקי שליט”א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה”.
וכן מובא בספר “אורחות רבינו הקהילות יעקב” (חלק ג’ אות ס”ג): “אמר לי הגר”ח קניבסקי שליט”א, זקנתו הרבנית ע”ה, אמו של מרן החזו”א זצוק”ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע”ה זוגתו של מרן החזו”א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע”ה זוגתו של מו”ר זצוק”ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית”.
-
27/04/2017 09:48
מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:
בחוברת “כיסוי ראש לאשה” (יו”ל בתשס”ח) מובא, “יש מהעולם שרצו לטעון שה”אור לציון” רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט”א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות”.
ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט”א, ראש ישיבת “אור לציון” ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ”ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ”ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו’. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר”ע יוסף.
ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר “תפארת ציון”, ושם כתב בזה הלשון: “והיתה לו (לגרב”צ אבא שאול זצ”ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ”ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית… היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים”.
◄ התיר פאה במפורש בספריו!
ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו”ת אור לציון חלק א’ סימן י”א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב’ (פרק מ”ה הלכה ט”ז, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:
“ראה בספר אור לציון תשובות חלק א’ או”ח סי’ י”א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ”א שכתב שמותר לקרות ק”ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב”ם ומרן השו”ע”.
-