נשיא המדינה ראובן ריבלין החליט לדחות את בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אשר ביקש לשחררו לאלתר ממאסרו. זאת למרות שגם שרת המשפטים אילת שקד תמכה בבקשה.
אולמרט נדון למאסר לאחר שהורשע הן במסגרת פרשת הולילנד והן במסגרת פרשת מעטפות הכסף.
בנימוקי הדחיה לבקשת אולמרט לשחררו לאלתר, הבהיר הנשיא כי נסיבותיו הייחודיות של אולמרט אשר הובאו בבקשת החנינה, ובכללן נפילתו הקשה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וזכויותיו הרבות כמי שכיהן במהלך שנים ארוכות בתפקידים הרמים ביותר בישראל ותרם רבות למדינת ישראל ולביטחונה- עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו.
סמכות החנינה של נשיא המדינה איננה ערכאת ערעור על בית המשפט ולפיכך “לא נמצא מקום להיעתר לבקשה לחנינה בדרך של שחרור לאלתר ממאסר”.
עם זאת ציין הנשיא, כי אולמרט צפוי לעמוד בפני ועדת השחרורים שליד שב”ס, אשר תדון בבקשתו לשחררו כאשר יחלפו שני שליש מתקופת מאסרו.
במידה ותתקבל בקשתו לשחרור בתום שני שליש מתקופת מאסרו, הרי שלאחר ששילם את חובו לחברה ועקב זכויותיו הרבות, ישקול הנשיא בחיוב להעמיד את העונש על תקופת מאסרו זו.
משמעות הדבר היא שהקלון שהושת עליו בנוסף למאסר יישאר ויימנע את חזרתו של אולמרט לפוליטיקה. זאת מכיוון שוועדת השחרורים אינה מנקה עונש קלון.