אז פתאום בשבת אחר הצהריים יש לנו יותר זמן (ביום שישי נותרנו עדיין עם התחושה שאנחנו זקוקים לעוד שעה כדי להספיק מה שרצינו), והחושך ממאן להגיע כל כך מהר.
יש כאלה ששונאים את המצב החדש, ויש כאלה שמנשקים את השעון החדש.
אממה, שכחנו שהיממה לא באמת השתנתה ונשארו בה "רק" 24 שעות כפול 60 דקות. לא דקה יותר ולא דקה פחות.
כמה נספיק לעשות בתוך מסגרת הזמן הזאת – זה כבר תלוי בנו.
שעת אור נוספת זה נחמד, אפילו נעים, אבל יש בה סוג של אשליה. בפרט בעידן המודרני שבו הרחובות, השווקים והבתים מוארים לחלוטין.
•
הרבה אנשים מתעוררים בגיל 40-50 ולא מאמינים איך הזמן זלג להם בין האצבעות. עבר קיץ כלה חורף, ושוב ערב חג...
ניצול נכון של הזמן קשור בהתייעלות, בארגון נכון ובלקיחת יוזמה.
לקום בבוקר ולדעת אלו משימות אני מבקש לבצע היום, ואלו מטלות אני רוצה להספיק. כמה זמן אני מקדיש לכל דבר, ומה סדר העדיפויות שלי.
זו בעצם התורה כולה על רגל אחת, כדי שלא נגיע לסוף השנה (או-טו-טו) ונתפוס את הראש בתדהמה, איך שוב הזמן טס לנו ולא הספקנו בו כלום.
החלק הזה של ניצול הזמן, כבר באמת לא קשור לשעון חורף/קיץ ולא למשרד הפנים...
• מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות
