‘תמרור אנטישמי’? האמן שיצר את השלט מתנצל – ומסביר למה עשה אותו

פרנק אליס, צלם ואמן עצמאי, שיצר את תמרור האזהרה המתאר גבר חרדי, התנצל היום (רביעי) על גרימת הבהלה שיצר, אחרי שארגון ‘השומרים’ דיווח על התמרור כפשע שנאה – ומשטרת לונדון פתחה בחקירה.

לפי דיווח בטלגרף הבריטי, הצלם הכריז כי השלט שהוצב לא הרחק מבית כנסת בשכונת סטמפורד היל, בה מתגוררים רבבות יהודים, היה חלק מפרויקט אמנותי שיצר, שהציג בין היתר תיאורים של אישה גוררת עגלת קניות, גבר דוחף את כיסא הגלגלים שלו – וחתול.

לדבריו, הוא מזועזע מהעבירה שהוא חולל.

אליס הסביר: “זה היה מבצע על חציית הכביש… איך כל אחד הוא שונה, לכל אחד יש זהות. יש לא רק סימן אחד ברחוב. שמתי כמה תמרורים ברחובות.. אני מצטער על כל עבירה שנגרמה”.

עוד לפי שהאמן נחשף, דיווח ה’ג’ואיש כרנקול’ הלונדוני כי תושבים חרדים בשכונה היהודית דנו האם התמרור הוא אכן שלט אנטישמי – או מתיחה של פורים שיצאה משליטה.

הספק שהתעורר אצל התושבים המקומיים עלה, לאחר שהם נזכרו בתמונות דומות שהוצבו באזור בימים האחרונים, כולל זו שבה נראה אישה גוררת עגלת קניות.

הרב אברהם פינטר, מנהל בית ספר לבנות בשכונה, אמר כי המחשבה הראשונית שלו הייתה שזו בדיחה. “אני לא יודע ואין לי מושג, אבל זה מאוד אפשרי. זה יכול היה להיות בדיחה. אחת הבדיחות  סביב חג הפורים בסטמפורד היל”.

אלא שדובר ‘השומרים’ הכחיש בשיחה עם העיתון היהודי שזה היה מעשה קונדס לפורים. “בהחלט לא חושב כך. היינו רואים עוד כמה תמרורים, אם זה היה בדיחה לפורים, וזה היה ממש מחוץ לבית הכנסת, ולא 200 מטרים משם”.

כפי שדווח אמש חרדים10, התמרור, שהוגדר בפי רבים “דוחה”, הציג צללית של אדם בלבוש חרדי, עם כובע, פיאות ומעיל ארוך המזוהים עם יהודים חרדים, על רקע לבן והיקף אדום – בדומה לתמרורים רשמיים המזהירים מפני סכנות בדרך, כדוגמת ילדים חוצים את הכביש וסכנת החלקה.

אנשי ארגון ה’שומרים’ של השכונה, שמצאו את התמרור ביום שני, אמרו כי הם עדכנו את הרשויות על הימצאות השלט שנתלה בקרבת בית כנסת.

מפקח בשירות ‘השומרים’ בשכונה, צוטט בעיתוני לונדון: “התמרור גרם דאגה רבה בקרב התושבים היהודים. בפרט שנמצא בסמיכות לבית כנסת”.

חברת הפרלמנט דיאנה אבוט כינתה את התמרור  בחשבון הטוויטר שלה: “מגעיל” ו”בלתי מתקבל על הדעת”.

חבר הפרלמנט דיוויד לאמי גינה אף הוא את השלט בחשבון הטוויטר שלו – וכתב: “בזוי, התנהגות מגעילה שאין לה מקום בקהילתנו”.