יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני, הצהיר היום (רביעי), במהלך דיון מיוחד שקיים על פגיעה בתנאי שכרם של מרצים בסמינרים להכשרת עובדי הוראה במגזר החרדי ומורים ומורות מהמגזר: “לא אעבור לסדר היום על אפליית עובדי הוראה חרדים”.
.במהלך הדיון התברר כי עובדי ההוראה החרדים לא זכו לקבל תוספות שכר שניתנו לכלל עובדי ההוראה במדינה, בעקבות הסכמים קיבוציים שונים, חלקם בעקבות רפורמות ‘אופק חדש’, ‘עוז לתמורה’ וכדומה – שכולן נועדו להוביל לשיפור איכות המורים ואיכות ההוראה במדינה.
סך התוספות עד היום מסתכמות בתוספות שכר של כ 16% וכן במספר מענקים חד-פעמיים, האחרון שבהם בסך 1,000 שקלים שניתן לכלל עובדי המדינה.
גפני הביע תרעומת קשה: “מדברים על העלאת הרמה של בתי הספר ורמת ההוראה אבל הציבור החרדי לא נכלל בתכניות הללו. כלומר, המדינה בעצם אומרת שהעלאת רמתם של המורים שיבואו ללמד בבתי הספר חשובה אך בחינוך החרדי, שם הרמה תהיה נמוכה, זה מה שאומרים.
“אני כמובן לא מדבר על הרמה מבחינה רוחנית-פדגוגית אלא על השכר. מורים ומורות במגזר החרדי יקבלו שכר נמוך ב- 16% מהמקבילים שלהם בבתי הספר שאינם חרדים. החוק קובע שכלל הילדים, תלמידי ישראל, ייהנו מאותם תנאים ותקצוב והמדינה, ובמיוחד הממונה על השכר באוצר, עוברים על החוק”
גפני הוסיף: “לא אעבור על-כך לסדר היום. אני לא מתכוון לוותר, לא יהיה דבר כזה שאנחנו נהיה סוג ג’. זוהי אפלייה מובנית ואסור לאפשר את זה”.
בדיון השתתפו ראש עיריית בני-ברק, חנוך זייברט, מנכ”ל מרכז החינוך העצמאי, הרב אליעזר סורוצקין, מנהל סמינר, הרב זאב וולף, ונציגי סמינרים שונים, וכולם קבלו על הפערים בתקצוב – ועל אי יישום אחיד של הסכמי השכר על כל עובדי ההוראה, לרבות אלו מהמגזר החרדי.
עוזר ליועצת המשפטית במשרד החינוך, לירון ספרד, הסביר בעניין המענק החד-פעמי: “מאחר שמוסדות הפטור לא מחויבים לשלם לעובדיהם את אותו שכר כפי במדינה, לא היתה חובה לתקצבם כפי המענק הזה של ה-1,000 שקלים שניתן לכלל עובדי ההוראה. הדבר הובא לידיעת מנכ”לית משרד החינוך ולידיעת השר ובעקבות כך, המדיניות היא לאפשר לתת את המענק גם לעובדי הוראה חרדים – ואנחנו פועלים למימוש המדיניות הזו ולממש אותה”.
גפני הודה לו על דבריו ודרש לדעת מהו פרק הזמן להעברת המענק הזה, שכאמור כבר ניתן לעובדי המדינה. ספרד הודיע כי ייפנה עוד תוך כדי הדיון לאנשי משרדו לבירור העניין, אולם עד לתום הדיון לא היתה בפיו תשובה. הוא התחייב כי זו תגיע ללשכתו של גפני עד סוף היום.
מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, נח גרינפלד, אמר: “לגבי הסכם השכר, ברגע שהאוצר יאפשר לשלם את זה בשמחה נעשה את זה. התקציב לנושא לא התקבל, לעומת המכללות שם התקציב התקבל”.
גרינפלד אישר, כי “אכן קיים פער משמעותי בין שכר מרצה במכללה אקדמית לבין מרצה בסמינר וכן לגבי מורים ומורות” – אך ציין, ש”ברגע שהאוצר ייתן תקציב למתן התוספות גם לעובדי ההוראה במגזר החרדי ובסמינרים, מיד נממש אותו בשמחה”.
גרינפלד אמר עוד: “המוסדות החרדים נאלצים לשלם שכר נמוך יותר לעובדיהם, בין השאר בשל העובדה שקיים פער בין סך התקנים למרצים בסמינרים המתוקצבים על ידי המדינה שעומד על כ-2,500 – לעומת מספר המרצים בפועל, בסביבות 6,800. כלומר יש פער בין מספר התקצוב בנוי לפי התקן ולא לפי סך כל אנשי הסגל הקיימים וברגע שמוסד מעסיק יותר מהתקן, עדיין יש לו מחויבות לשלם לכל הסגל שהוא מעסיק, אף על פי שהוא יקבל תקציב לפי התקנים”.
לקראת תום הדיון הודיע גפני כי הוא “לא ירפה מהנושא”, וכי “כבר בשבוע הבא אקיים דיון המשך אליו אדרוש לזמן את נציגי אגף התקציבים באוצר, הממונה על השכר בעצמו, נציגי ההסתדרות הכללית ואגף החשב הכללי.
“אנחנו מתקצבים את המוסדות האקדמיים בלמעלה מ-10 מיליארד שקל בשנה והציבור החרדי לא נמצא בזה. זה לא יתכן. בנוסף, הממונה על השכר יודע שהמשמעות של חתימה על הסכמים קיבוציים יוצרת אפלייה שקבוצת אוכלוסייה מסוימת, מורות ומורים חרדים, אינם מקבלים את התוספות עליהן מוסכם וזה לא מתקבל על הדעת. לא יתכן שתתקבלנה החלטות ברמת מדיניות שתפלינה לרעה את הציבור החרדי”.
ח”כ יצחק וקנין הביע תמיכה בדבריו והוסיף: “התופעה הזו מתקיימת כשברקע כל הזמן מדברים על עיקרון השוויון. אם זה היה נוגע למגזר או קבוצת אוכלוסייה אחרת, לא היו מאפשרים לכזו תופעה להתקיים”.
גפני אמר בסיכום: “הממונה על השכר לא יכול לעמוד מן הצד כשמותירים קבוצת אוכלוסייה, מגזר שלם, מאחור לאחר חתימה על הסכמי שכר קיבוציים” וכי הוא “ידרוש את התערבותו המיידית בעניין ויקיים דיון המשך בנושא בשבוע הבא”.