“הרבה זמן אני חולם שיצא ממני שיר שמח, פשוט… ראשוני כזה …”, מספר רזאל, “המילה ‘הללויה’ מלאה אסוציאציות של שמחה בשבילי… אביב, תפילת רבים בשבת בבוקר בנחלאות עם אבא, ילדים רוקדים עם תוף מרים, ובעצם הקול של שירת הבריאה כולה.. כל הנשמה תהלל יה הללויה”.
“אני זוכר פעם לפנות בוקר בניו יורק יוצא אל הרחוב הגשום הקר”, אומר רזאל, “ואני רואה ישוב על הרצפה מקבץ נדבות שר בשמחה כאלו אין עוני וקור מנת חלקו… הללויה הללויה. גם הביצוע של השיר היה ככה…
“גלעד אפרת הקונטרבסיסט שלי מתופף על הכלי שלו (בנוסף לנגינה מופלאה) אני מוציא את צרור המפתחות מכיסי ו’מנגן’ עליו, מקיש על כוסות… ומצטרף אליו… ויחד שרים הללויה. ‘הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה’.
“חוזר הביתה בערב… מרים את הילדים על הידיים ורוקד… כל הנשמה תהלל יה. אז הנה: סוף החורף, אביב בפתח … פורים ופסח כבר עוד מעט פה… ואני מוציא אל העולם את השיר הזה. תודה לך ה’ שנתת לי שיר במתנה”, חותם רזאל.