בשנתיים האחרונות: פחות חרדים יוצאים לעבוד, יש עלייה באברכים

מאז כניסת המפלגות החרדיות לממשלה לפני למעלה משנתיים נרשמה עלייה חדה של 16% במספר האברכים – כך עולה מנתוני משרד החינוך שפירסם העיתונאי יאיר אטינגר ב’הארץ’.

ב-2015 שיעור העלייה היה של 8% , ועוד כ-7% בשנת 2016 – כפול מקצב הגידול באוכלוסייה החרדית.

לפי נתוני משרד החינוך, 2016 הייתה השנה השנייה ברציפות שבה חלה עלייה בשיעור האברכים הלומדים בכולליפ. למגמה הזו הצטרפה עצירת הגידול בשיעור ההשתתפות של הציבור החרדי בשוק העבודה – של נשים וגברים כאחד.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחרי עלייה מתונה שנמשכה בשנים האחרונות, שיעור הנשים החרדיות העובדות נעצר על כ-73%, ושיעור הגברים העובדים רשם עלייה מזערית (מ-51.2% ב-2015 ל-51.7% ב-2016).

לפי ‘הארץ’, שיעור האברכים הפך בשנים האחרונות למטוטלת שנעה על פי הסטטוס הפוליטי של המפלגות החרדיות.

כך, למשל, עד 2012 עלה מספרם בקצב שנתי קבוע פחות או יותר של כ-4%, בהתאמה לגידול הטבעי של הציבור החרדי.

בשנים 2013-2012, כשיהדות התורה וש”ס נפלטו מהקואליציה ויש עתיד הובילה רפורמות וקיצוצים בתקציבים לציבור החרדי, צנח מספר תלמידי הישיבות והכוללים בשיעור חד של 8%.

וכעת, תוך שנה מאז שהסיעות החרדיות שבו לקואליציה וביטולו את ‘גזירות לפיד’ – הנתון התהפך ומספר האברכים קפץ ב-8% ב-2015 ובמידה דומה ב-2016.

מספר האברכים בין 2012-2016 באלפים:

2012 – 70.8
2013 – 66.8
2014 – 64.6
2015 – 69.9
2016 – 74.7
שיעור ההשתתפות של הציבור החרדי בשוק העבודה באחוזים:

גברים:
2012 – 45.9%
2013 – 44.5%
2014 – 45.5%
2015 – 51.2%
2016 – 51.7%

נשים:
2012 – 65.0%
2013 – 69.2%
2014 – 70.8%
2015 – 73.1%
2016 – 72.8%

בשנתיים האחרונות המפלגות החרדיות דאגו לבטל, בזו אחר זו, את כל הקיצוצים וה’גזירות’ שהתקבלו תחת ממשלת נתניהו-לפיד-בנט. בין היתר, הקצבאות לתלמידי ישיבות, לאברכים ולתלמידי חו”ל הוחזרו לגובהן הקודם. בד בבד, בוטלו התניות שונות, כמו מיצוי כושר עבודה של גברים בזכאות למעונות יום.

ד”ר גלעד מלאך, ראש תוכנית החרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, משער כי ישנו קשר בין שתי התופעות: “הכפלת התמיכה המדינתית באברכים, בד בבד עם ביטול הניקוד לתעסוקת גברים בזכאות למעונות יום, החלישו את הכדאיות ביציאה לעבודה”.

איטינגר מציין, כי הנתונים האחרונים נראים כפועל יוצא של החלטות הקואליציה, אבל מדגיש כי אין פירושם שהמטרה של המפלגות החרדיות היא צמצום שוק התעסוקה החרדי.

שכן, במקביל לצמצום תקציב הישיבות, ש”ס ויהדות התורה עוסקות בהשגת תקציבים ממשלתיים ופרטיים לשם הגדלה ושיפור מקומות התעסוקה לציבור החרדי, החלת העדפה מתקנת לאוכלוסייה החרדית במכרזים של שירות המדינה, הכרה בלימודים בישיבה כמקבילים לתארים אקדמיים ועוד.