חשיפת חרדים10 על מעילת המיליונים בגמ”ח של קהילה חרדית גדולה בירושלים חוללה סערה גדולה בקהילה, ומאז האשמות מוטחות כלפי גורמים שונים.
בינתיים, מאז נחשף כי הגמ”ח קרס בעקבות מעילה, סובל מנהל הגמ”ח, שהחל לעבוד לפנות בוקר בחברת הסעדה, מהתנכלויות מצד מפקידים זועמים: בשבוע שעבר שפכו אלמונים זפת על סף דלת ביתו. בהמשך המתינו לו צעירים במקווה, וכאשר נכנס פנימה – גנבו לו את הבגדים.
לדברי גורמים בקהילה, בניו לכדו על חם את הגנבים, ואלה הסגירו כי פעלו בשליחותו של אחד מחברי הנהלת הגמ”ח.
בתוך כך, בסופשבוע האחרון התנהל דיון בבית הדין של ‘העדה חרדית’, לאחר ששני הצדדים – חברי ההנהלה ומנהל הגמ”ח, הגישו תביעות הדדיות, כאשר מנהל הגמ”ח טוען כי חברי ההנהלה הם שמעלו בכספים. בתום הדיון מונו שלושה בוררים – אחד לכל אחד מהצדדים ובורר שלישי, שידונו בפרשה.
אבל תחילה תזכורת קצרה: לפני חודש התפוצצה הפרשה כאשר בקהילה הופצו האשמות כי מנהל קופת הגמ”ח הקהילתית, המסייעת בהלוואות כלליות ולהורים המשיאים את ילדיהם – מעל לכאורה בכספי הקופה במיליוני שקלים. המנהל, כאמור, מכחיש את האשמות.
חבר בקהילה: “לא מדובר בגמ”ח רגיל. זו קופה שמבוססת על הפקדה חודשית של חברי הקהילה או סכום גדול חד-פעמי לתקופה מוסכמת – ובעת שמחה אפשר לקבל הלוואה בסכום משולש או מרובע מהסכום שהופקד, בהלוואה אותה מחזירים בתשלומים קטנים, לאורך תקופה ארוכה.
“הקופה קיימת כבר כ-20 שנה וכעת המפקידים מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה: הם אינם מקבלים הלוואה ואף לא את סכום הקרן שהפקידו בקופה”.
לדבריו, “מתעתעים באנשים, מטרטרים אותם בזלזול מחפיר – ואין עם מי לדבר. מזה כשנה, רק מי שאיים ועשה בלגן קיבל את הקרן בלבד – ומהכסף שנכנס כל חודש ובטיפין טיפין. מעבר לזה, אין הלוואות בכלל, גם לא למי שהפקיד סכומים גדולים בקופה”.
גורמים בקהילה טוענים בכעס: “חברי העמותה, שהשקיעו גם הם כספים בקופה, הצליחו לחלץ לעצמם את כספם מתחת לאף, והשאר נשארו המומים עם הלשון בחוץ”.
חברי הקהילה זועמים גם על כך שבטחו בהנהגת הקהילה, בעוד כעת כולם מתנערים.
במכתב שהופץ בשבוע שעבר בקהילה, תחת הכותרת “בקשה – ותחינה”, כותבים מי שמכנים עצמם “נאמני קהילתנו – חברי ‘נזר החסד”’ אל מנהל קופת ‘נזר החסד’, בו הם דורשים ממנו לחשוף כל מה שקרה – “איך הגענו למצב הזה ומי האשם אם יש כזה”:
“לאחר שנים רבות שאנו חברי קהלא קדישא החונים תחת צילו של כ”ק אדמו”ר שליט”א נהנים מקופת הקודש שבשם ”נזר החסד” יכונה, וכמעט כל מי שחבר בקופה יכול להעיד כמה הקופה היה לו לעזר בעת שמחה בפרט או בעת צורך אחר בכלל, וכולם מעידים כי לולא האפשרות של הלוואה ותוכנית המיוחדת לגמ”ח זו מצבם היה פחות טוב, ואכן כולם פה אחד היללו ושיבחו את הניהול וההתנהלות והודו בכל הזדמנות על קבלת הקהל בסבר פנים וההקשבה לצרכיו של פונה.
“אך דא עקא ומשהו חמור מאוד קרה לאחרונה וחברי הגמ”ח משתאים ומשתוממים וחופנים ידם כלא מאמינים, זה משה האיש לא ידענו מה היה לו? “מה קרה ליהלום שבכתר שבמוסדותינו”? האיך נהפך הכל ונשתנה לרעה.
“גזברים בעלי חוש ריח מפותח שעלה באפם הצחנה הנוראה העולה מההתנהלות הקופה בשנים האחרונות קמו עזבו והתפטרו.
“חברי הנהלה שהיו יסוד מוסד מרגע הקמת הקרן הנפלא והמבטיח שעמדו על ערש לידת הגמ”ח פתאום מתנערים, עד שבפועל נהפכת למעשה מנהל יחיד בלי לדווח לאיש מהנעשה ומבלי לשתף איש מהם כפי שהיה ראוי, למעשה אתה הוא שליט יחיד.
“אתה קבעת למי לתת הלוואה, אתה החלטת על סדר עדיפות לפי שרירות לבך, ברצותך החזרת למי שאתה חפצת ביקרו והחזרת בעת שהיה נוח לך למי להחזיר פיקדון”.
כותבי המכתב מטיחים במנהל: “ממקום שבתך במשרד שבבנין המוסדות יצרת לך ממלכה קטנה משלך ומשם ניהלת את הקופה כבתוך שלך, ללא התייעצות עם גדולים וטובים ממך, לא סיפרת לחברי ההנהלה מהנעשה והקורה בקופת הגמ”ח, תאבונך לשליטה מוחלטת לא ידע שובע, שכעת עולה חשד כי זה נבע מהחשש להיתפס אולי, מתוך הד’ אמות הנ”ל שלטת שלטון ללא מצרים אתה לבדך ביד רמה בכל נושאי הגמ”ח.
“לפונים הרבים השארת חריץ קטן שמתוכו הצצת ולפי תנאים שלך סירבת או נענית לפונים ולמשיב. כל מי שהגיע לגמ”ח לאחרונה הרגיש כעבריין כגנב בלילה. תעתעת בחברי הקופה, לא ענית לטלפונים, לא קיימת אסיפת חברים, כל מה שהענקת בטוב לבך לחברי הקופה היה רק אותם ה- 90 דקות שבועיות שמרחת בסיפורים והמצאות ודחית את כל הפונים בלך ושוב ובתירוצים יצירתיים להפליא”.
החסידים ממשיכים וכותבים: “אבל אשמים אנחנו שאנו האמונים על לכבד כל תלמיד חכם, כל בנש”ק, כל מינוי של כ”ק אדמו”ר שליט”א, גילנו שנפלנו בפח, לא רק חברי הגמ”ח גם חברי ההנהלה נשבו בקסמך, למרות שבשנים אחרונות הגמ”ח הרי לא תפקד כמעט, בכל זאת המשכת לקבל פקדונות כאילו הכל תקין ומתנהל כראוי. אך ההלוואות חדלו. אין לאיש מושג לאן הלך הכסף, רק היושב במרומים יודע.
“אנשים חיכו להלוואה יותר משנתיים – וזה רק במקרה הטוב [כשהפונה ידע “לדבר” בשפה הראויה לך, ובצדק. מתברר) במקרה הפחות טוב, גרמת לפונים להתייאש וכשהבינו שממך הישועה לא תבוא נאלצו לפנות לאפיקים אחרים, וגרמת להם הוצאות מיותרות”.
לדבריהם, “גם לאחרונה אתה ממשיך ומנסה להפעיל את הקסם – שהפעלת על התמימים שבחבורתינו – על העסקנים שנכנסו לעובי הקורה במטרה לעזור לך ולתת לך הזדמנות נדירה לצאת מהתסבוכת שנפלת בו.
“אנשים ישרי דרך וטובי לב שהציעו לך עזרה בשיקום הגמ”ח, ובכך לעזור לכולנו. גם הם לא זכו לשיתוף פעולה מצידך וזה בלשון המעטה, דחית את הצעתם וכל פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות ואטומות, ובלשון חלקלקה ובדרכים מתוחכמים היתלת גם בהם שוב ושוב, צחקת עליהם כמו שעשית לנו ואיתנו”.
כותבי המכתב ממשיכים ומתארים: “עם היוודע לציבור אנשי שלומינו דבר קריסת הגמ”ח עמדו אנשים חסרי אונים מבלי יכולת להאמין כי מדובר חלילה במעילה. ‘אחד משלנו? מעל בכספי קרן גמילות חסדים? לא יתכן!’ הפטירו כולם. הרי כולנו מנסים להיות יהודים יראים ושלמים כולנו באים מחיידר שההלכה הצרופה היא נר לרגלינו, יש לנו מורה דרך ויש לנו שיטה ודעת התורה היא הקובעת לנו בכל צעד ושעל, ומעולם לא נתקלנו במחוזותינו בסיפור דומה”.
בשלב זה עוברים כותבי המכתב לצעדים מעשיים: “חובה עלינו להאמין כי הנך חף מפשע ואין כאן חלילה משהו אחר, שמדובר בשליחת יד חלילה בכספים שאינם שלך ושבגדת באימון שהוענק לך ביד רחבה, כל זה עד שיוכח אחרת.
“כולם סמכו על כישרונותיך איש לא מילל ואיש לא פילל, ולא חשד אפילו לא לרגע, אף אחד לא חלם ולא העלה על דעתו שאולי יש כאן סיפור חדש מהסוג ששמענו במחוזות אחרים והנה גם לנו זה קורה, ולראשונה בהיסטוריה של קהילתנו שאנו צריכים להתמודד עם מקרה חמור מאוד כזה.
“אך לצערנו הרב מבירור שנעשה עם חברי הנהלה/העסקנים עולה תמונה עגומה במיוחד [מפני כבודך ולמען השלום לא נצטט בכתב בשלב זה איך הם מתבטאים עליך]. ולא רק הם אלא כמעט כל יום נשמעים סיפורים אחרים עליך ועל התנהלותך, מצטברים עוד ועוד עדויות שתסמרנה שערות ראש ה’ ירחם.
“לאור כל האמור לעיל, ולפני שיהיה מאוחר מדי, ומפני ‘והייתם נקיים מה’ ומישראל’ אנו פונים אליך לפני שנתארגן בגלוי נגדך. פנייה זו מופנית להגיון הבריא שלך שתקח בחשבון את הקהילה הקדושה שלנו, שמורכב מאנשים אהובים ונעימים אצילי הנפש וגדולי הרוח שהפקידו ברשותך את מיטב כספם, סמכו על יושרך על יחוסך הרם ועל נאמנותך, איננו למודי מלחמה, ההיפך, אך לא הפעם! כשכספינו מתאדה לו בידי מי שלא יהיה”.
כותבי המכתב דורשים כי ישתף את המפקידים במה שקרה ומשגרים אזהרה:
“זכור! עדיף לך שתחסוך מאיתנו את הצער ועגמת נפש שייגרם בתביעה בכל סוג של הליך, נסה לחשוב על עתיד הגמ”ח המיוחד והמפואר ששנים ניהלת לשם ולתפארת, איך כל זה יורד לטמיון, תחשוב איזה צער ועגמת נפש אתה גורם לכ”ק אדמו”ר שליט”א, על הכתם הנורא על קהילתינו המעטירה, נסה לחשוב על החילול שם שמים הנורא שייצא חלילה. תחשוב אם כדאי לך לוותר על קהילתך על חבריך על שכניך שיותר לא תוכל להסתכל בעיניים, תחשוב האיך הרשית לעצמך לתעתע בהם בפנים באמתלאות ותירוצים שונים ומשונים.
“מכאן שלוחה לך בזה אזהרה חמורה! כדאי לך לשתף את ציבור המפקידים במה שקרה, וככה תחסוך ממך וממשפחתך מנה כבדה וגדושה של ביזיונות ובושות שיהיו מנת חלקך שלעת עתה אתה עדיין יכול למנוע ממך ומהם.
“הדרך לכך היא קצרה ביותר! תענה תשובות ברורות האיך הגענו למצב הזה ומי האשם אם יש כזה. עדיין ישנם עסקנים החפצים בכל לב לעזור לקופה הנשגבה הזו שתקום על רגליה. ובידך הדבר”.
בתגובה למכתב האנונימי, פורסם בבית המדרש של הקהילה לקראת שבת מכתב, עליו חתומים חברי ההנהלה ו’ועד עסקנים’, בו הם מביעים צער על שאירע, מבשרים כי האדמו”ר מינה ועדה, הכוללת גם רבנים, שתפקח על הקופה – ומודיעים כיצד תתנהל מעתה קופת הגמ”ח, עם תקנון חדש שינוהל בפיקוח רבנים ועם רואה חשבון צמוד, כדבריהם.
עם זאת, אנשי הקהילה זועמים על ההתנערות מצד חברי ההנהלה, במיוחד מאחר ולטענת ציבור המפקידים, חלק מהחשודים בפרשה חתומים על המכתב.
יצוין כי המודעה המתפרסמת כאן נתלתה – לפי הוראה – בכל בתי המדרש של החסידות ברחבי הארץ דקה לפני כניסת שבת, ונתלשה דקה אחרי צאת השבת – כדי שלא תדלוף החוצה.
