ניצחון לבתי הדין הרבניים: בג”ץ דחה היום (שלישי) עתירות שהגישו שני סרבני גט נגד סנקציות חברתיות שנקטו נגדם בתי הדין הרבניים – והחליט ברוב דעות כי היה בסמכותו של בית הדין הרבני להמליץ על “הרחקות דרבנו תם” מסביבתם של הסרבנים, נוכח התנהגותם של העותרים וסרבנותם לתת גט, חרף החלטות שיפוטיות המחייבות אותם לעשות כן.
בפרקליטות אומרים כי פסק הדין בעניין סמכותם של בתי הדין הרבניים לנקוט בסנקציות כלפי סרבני גט, הוא פסק דין עקרוני וחשוב והינו בבחינת בשורה לנשים עגונות.
‘הרחקות דרבנו תם’ הן הרחקות חברתיות, מתוך מטרה להביא לשחרור את אשתו ממאסר עגינותה – שנהוגות היו בתפוצות ישראל זה דורות רבים, בהן הציבור הוא זה שמרחיק עצמו מסרבן הגט, לאור קריאת בית הדין.
הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, באי-צירופו למניין תפילה, שלא להושיבו בבית הכנסת עם הקהל או להעלותו לתורה, וכן שלא לשאת ולתת עמו במסחר ובענייני ממון, שלא לשאול בשלומו ושלא לחלוק לו כבוד.
אחד הסרבנים שהגישו את העתירה הוא עודד גז – שסירבו להעניק גט לאישתו היא אחת הפרשות הקשות והמפורסמות שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים כיום. גז נמלט לבלגיה, שם נעצר – וישראל הגישה בקשה להסגרתו. ההליכים נמשכים כבר יותר מחצי שנה.
בפסק הדין קיבלה דעת הרוב את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ונקבע כי למרות שבתי הדין הרבניים אינם רשאים להרחיב את ארסנל הכלים שהעמיד לרשותם המחוקק וליזום סנקציות שלא נקבעו בחוק על מנת לאכוף חיוב בגט, הרי ש”הרחקות דרבנו תם” אינן בבחינת סנקציה אכיפה, ומשכך אין מניעה כי בית הדין ימליץ עליהן בנסיבות של סרבנות גט.
עוד אומרים בפרקליטות: ”בית המשפט מזכיר לסרבני הגט כי בסופו של דבר, המפתח מצוי בידיהם שלהם. נתונה להם האפשרות, בכל רגע, לשחרר את נשותיהם מעגינותן, כפי שראוי ונדרש משפטית ומוסרית, וכך יגיעו ההרחקות אל סופן”.
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור היתה בדעת מיעוט יחד עם השופט יורם דנצינגר. נאור הסבירה: “התנהגותם מבישה, מעוררת שאט נפש. אולם לא תמיד אנו כשופטים יכולים להוליך את תוצאת ההתדיינות למקום שאליו יוצא ליבנו כבני אנוש”.
השופט אליקים רובינשטיין אמר: “העותרים בשתי העתירות אינם מעוררים אהדה, בלשון המעטה. הם מעגנים את נשותיהן עגינות חיה – להבדיל מעגונה שאין ידוע אם מת בעלה – ועשו חוכא ואיטלולא מהחלטות בתי הדין הרבניים לעניין חיוב הגירושין; כך, בראש וראשונה – לא רק – על-ידי בריחתם לחו”ל”.
השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין: “העותרים שבפנינו פושטים טלפיהם כטהורים ומבקשים מבית המשפט ‘סעד מן הצדק’ בשעה שהם מסרבים להעניק גט לנשותיהם מתוך דווקנות לפגוע, להתעלל ולמרר את חייהן”.