הרבה היה הנפטר הגדול נפגש עם יבלחט”א רבינו, בפרט בהיותם מחותנים כאשר בנו החשוב אציל המדות הרה”ג רבי יוסף שלמה שליט”א נשוי לנכדת רבינו.
וכל פעם שהיה בא, היה רבינו מכבדו ומוקירו מאד ומשתעשע עמו בדברי תורה, ופעמים העלו על השולחן מעשים מתקופות קודמות.
דבר מופלא סיפר הנפטר הגדול לפני כמה שנים, במעמד ירחי כלה לבני חו”ל בירושלים, והקדים שאין זה דרך ארץ שידבר לפני רבינו, היות וחב לרבינו את כל חייו. כי לפני הרבה שנים היה עומד בפרשת דרכים קשה מאד, ובא לרבינו – שכיהן אז ראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, ויעץ לו רבינו עצה נפלאה, שהצילתו והעמידה לו את כל המשך דרכו בחיים. סתם ולא פירש.
והרבה היה מפליג ומשבח את רבינו. לפני כשלש עשרה שנה, ביקש מרבינו לבוא לחיזוק ברמת השרון, ובתחילה נערכה קבלת פנים קצרה בבית המרא דאתרא, הנפטר הגדול, ופתח ואמר: “אשריך רמת השרון שזכית היום הזה ‘שהגוף הטהור’ של מרן ראש הישיבה נמצא בתוכך…”
ובהיות שאחריות רמת השרון היתה על כתפיו, ובראש הדברים הם המקוואות טהרה, היה עומד על כשרותן לפרטי פרטים, והיה מתלוה ליבלחט”א ידידנו הרה”ג ר’ אי”ש פפויפר שליט”א לבדיקת המקוואות, ועד לאחרונה ממש, נעשה כל פרט על פיו.
ופעם אחת כשהייתי אצלו, שיבח בהתפעלות את הדבר הגדול הזה, שלקח רבינו על עצמו בשנים האחרונות את נושא כשרות המקוואות.
•
והערכת רבינו אליו היתה גם כן באופן מופלג, כידוע לכל.
בזכורני שלפני כעשר שנים, באה לפני רבינו שאלה לא שגרתית מיהודי אחד, שמבקש אם יכול רבינו לומר לו שמות של שלשה צדיקים שכוחם גדול בתפילה, כדי להתפלל על דבר מסוים שהוא צריך ישועה – ונתן לו רבינו ג’ שמות ואחד מהם היה מרן הגאון רבי יעקב זצוק”ל.
כמו כן, בענייני הלכה אמר לי רבינו שיש לסמוך עליו, שהוא רב מובהק הרבה שנים.
לאחרונה, כשנתעוררה איזה שאלה הלכתית בבית רבינו, ושאלתי את רבינו מה לעשות, אמר לי לשאול את הנפטר הגדול. וכשנזדמן אחר כך בנו הרה”ג ר’ יוסף שלמה שליט”א, אמר לו רבינו שישאל את אביו.
•
אמרה מעניינת התבטא פעם הנפטר הגדול, שכידוע התנהג בענווה והכנעה מופלגת ביותר, והרבה פעמים כשהיה צריך איזה דבר מרבינו, ובדרך כלל היה זה בדאגת הפרט לאנשים אחרים, היה בא בלי להודיע או לקבוע תור קודם.
וממילא איקלע הרבה פעמים שהיה בא, ורבינו היה באמצע שיעור, וכמובן לא רצה להפריע בשום אופן, וכשראה שאוחזים באמצע שיעור היה הולך, ואמר שיבוא יותר מאוחר.
פעם אחת היה בא והולך כמה פעמים, כאשר בכל פעם היה שיעור – ואמר לי אז במליצה: “אלו דברים שאין להם שיעור – השיעור…” כאומר שרואה שאין סוף לשיעורים.
ופעם אחת כשבא בחול המועד סוכות ודיבר רבינו על גודל הבורות ועם הארצות שהיה לפני המלחמה, סיפר הנפטר הגדול: שפעם אחת התארח בן תורה אצל אחד מהבעלי בתים בסעודת ליל שבת, ולאחר שסימן הבעל הבית בחלה היכן לבצוע, לא מצא אחרי הברכה את הסימן – וקם ולקח את מנורת הנפט וקירב אותה אליו, כדי שיוכל לראות היטב היכן הסימן…
כשהעיר לו הבחור שזה מוקצה, צעק עליו בעל הבית: “עם הארץ, הרי צריך לבצוע במקום המסומן…”