מכון משנת החפץ חיים בראשות הרב נתן צבי ירום, מפתיע שוב ומוציא לאור כרך נוסף העשוי ללמד מעט מזעיר על חייו של הסבא קדישא – מרן החפץ חיים זיע”א. זהו כרך רביעי היו”ל בסדרת הספרים המצליחה ‘במחיצת החפץ חיים’ בהמשך ל’התפילה במחיצת החפץ חיים’. ‘השבת במחיצת החפץ חיים’, ו’הימים הנוראים במחיצת החפץ חיים’. הכותרים זכו להצלחה רבה, היו לרבי מכר, וקנו להם שם כבוד בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות הקדושות.
במשך זמן רב עמל המחבר ללקט מתורתו של רבינו בענייני פסח. כל הלכות ליל הסדר ע”פ המשנה ברורה בצורה רהוטה ובמקום המתאים לכל הלכה. וכמו”כ הנהגות קדשו ודברי תורתו כפי שנשמעו מבני משפחת רבינו.
ההגדה מעוטרת בהסכמותיהם של גדולי ישראל. ובראשם מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט”א שכתב: דבר גדול ונפלא ואור גדול לעולם. כמו”כ מובאים הסכמותיהם של הגאון רבי הלל זקס שליט”א ראשי ישיבת כנסת הגדולה. הגאון רבי שמואל קמינצקי שליט”א ועוד.
פנינו לראש המכון הרב נתן צבי ירום להבין מה חידוש הוא לעולם, ולטעום קמעא מיצירת מופת זו.
מהי הגדה של פסח במחיצת החפץ חיים?
“חג הפסח מכיל בתוכו הלכות מרובות ופרטים רבים בעריכת ליל הסדר וקיום מצוות לילה זה.. הגדה זו מחולקת לב’ חלקים. החלק הראשון הינו בתורף דברי בעל ההגדה. כאשר רכזנו את ההלכות הנחוצות ע”פ פסקי המ”ב. וכן הנהגות ודברי רבינו בסדר ההגדה. במשך זמן רב ובמלאכה מרובה ומאומצת השקענו בסדור ההלכות במקומם המתאים. ואף זכינו ללקט מהלכות הפסח אשר רבינו כתבם שלא בהלכות הפסח. ומפוזרים המה בשאר המקומות במשנה ברורה. וכן זכינו להביא הנהגות קודש. הליכותיו ודבריו של רבינו ששמענו מבני המשפחה. ומצאנו לנכון להביא מקבץ פירושים קצר בתוך דברי ההגדה. שהלא הרי אומרים בהגדה חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ודברי רבינו ממחישים בצורה בהירה ונאותה עניני הסדר שהבאנו בתוך ההגדה.. שמחה עצומה ואור גדול לעולם כאשר חלק מהמובא בהגדה זו הינם רואים את אור הדפוס לראשונה.
כדרכנו בשאר הספרים שזכינו עד הלום להביא לדפוס. השתדלנו שלא לסטות כלל ועיקר מדבריו של רבינו. אולם באשר רבים המה ועמוקים הלכות ליל הסדר. ימצא הקורא בחלק מההלכות שהינם שלא כלשון רבינו ממש.
חלקו השני של ספר זה הוא כדרכנו בשאר הספרים. הבאנו מאות מאמרים. רעיונות. ביאורים ופירושים על דברי בעל ההגדה. מלוקטים מספריו של רבינו ומתלמידיו ששמעו בהזדמנויות שונות. כמו כן רבים מהפירושים והמאמרים המובאים לפירוש ההגדה. אשר אמר רבינו בשלל הזדמנויות או כתבם בעשרות מספריו. וקבענו מושבם בספר זה לפירוש והבנת דברי בעל ההגדה. ובמדור פירושים זה הבאנו את הדברים כלשונם ממש”.
מהיכן מצאתם הנהגות קדשו של רבינו שעדיין לא התפרסמו?
“בידי משפחת רבינו שיחי’ שלל הנהגות מעניינות שזכינו לשמוע מהם. כמו”כ מצאנו מתלמידי רבינו שהובאו בספריהם”.
הביאורים והפירושים שמובאים בספר. אילו אשר החפץ חיים בעצמו אמרם בליל הסדר?
“ישנם תיאורים נאמנים ממש על חלק מהפירושים אשר בשעת ליל הסדר אמרם. או כאשר דבר מעניני יציאת מצרים. וישנם אשר ליקטנו מדברי תורתו בשלל ספרים. דברים אשר נוגעים לפירוש ההגדה. וקבענו מושבם לפירוש בסדר ההגדה”.
אילו הנהגות מיוחדות מובאים בהגדה. ומה היה מיוחד בעריכת ליל הסדר אצל החפץ חיים?
“נציין דוגמא מיני רבים המופיעים בהגדה. פ”א שגג וברך על נטילת ידים על טיבול ראשון. וחתנו הר”ר מענדיל העיר לו ע”כ, והיה סבור שיצטער מאוד לפי שהח”ח הקפיד מאוד בעניין הברכות, כמאמר חז”ל מאן דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דברכות. והח”ח ענה לו, נו פעם אחת קיימנו את שיטת הגר”א. (שדעתו לברך על נט”י לדבר שטיבולו במשקה). מפי נכד רבינו
בשביל לנסות לטעום בזעיר אנפין מליל הסדר המיוחד במחיצת רבינו ראוי להביא כאן: בעיתון שנדפס שנה לאחר פטירת החפץ חיים מצייר אחד התלמידים כיצד היה נראה ליל הסדר שזכה להשתתף ולהיות בשולחנו של הח”ח, וז”ל “האַרט ביי דער זייט, זיך צוטוליענדיק צום זיידען – זיצען געהאָרזאַם אין ערנסט די דריי וואוילינקע אייניקלעך, דער פרומינקער הירשעלע, דער פריילכער גרשון’קע און דער קליינער פאַרשטענדיקער הלל’קע. זיי אַלע האָבן מיטאַמאַל פאַרגעסן און איבערגעלאָזט זייערע שפּילערייען און פּסח-ניסלעך, און זענען שטאַרק אַריינגעטאָן אין די “מה נתשנה”-קשיות. זיי הערען זיך צו געהאָרכזאַם צו די ברייטע אויפקלערונגען און הויך טיפזיניקע תירוצים וואָס דער גרויסער זיידע בליצט מיט געניאַלן געדאַנק, כאילו זיי וואָלטן זיי גוט פאַרשטאַנען…”.
(בתרגום חופשי מאידיש) על ידו של ר’ מנדיל, נספחים אל סבם, יושבים בצייתנות וברצינות שלש הנכדים הנחמדים, הירשעלע ה”פרומער”, גרשון’קע העליז, והקטן החכים והנבון הלל’קע, פתאום בליל הסדר כולם שוכחים ועוזבים את משחקיהם ואת אגוזי הפסח, ומתעסקים בחזקה בקושיות ה”מה נשתנה”. הם מקשיבים ברצינות תהומית לחקירות הרחבות והתירוצים העמוקים שהסבא הגדול מבריק בגאונותו, כאילו שהם מבינים טוב את דבריו”.
אילו דברים מצאתם בשאר כרכי המשנה ברורה שראיתם לנכון להביאם בהגדה?
“דוגמא מעניינת לגבי אמירת ההלל: כתב המ”ב: אומרים ההלל מיושב, אף שבכל השנה אומרים מעומד, בפסח שאני, מפני שמיושב הוא דרך הסבה וחירות (סי’ תפ ס”ק א).והנה דבר זה לא הביאו רבינו בהלכות פסח”.
פורסם גם באתר איגוד בתי הכנסת