בא לקלל ונמצא מברך: בשקט בשקט העלה האוצר השבוע את רף הפטור על רכישת דירה ל-950,000 שקלים. בהצעה המקורית הרף עמד על 600,000 שקלים לא ישימים בעליל.
מה שהחל כהטבה מדירת חרדים תפורה לפי מידה, הולך ומסתמן כהישג של פוליטיקאי חרדי היה שמח להתפאר בו. ואם נוסיף למשוואה את נושא הגיוס, שלדעת רבים יסתיים בפטור חוקי ומסודר, הרי שלבסוף עוד יתברר שמר לפיד ייזכר כאיש שהביא הכי הרבה הישגים ליהדות החרדית.
אז מר לפיד הנכבד, קודם כל אנו מודים לך, באמת, מעומק הלב ממש.
ולאחיי החרדים אומר: אין סיבה לדאגה – יש עתיד בממשלה.
מי בעד פינוי: ראש הממשלה נתניהו (עם סבר פנים של אדם שבלע כובע סומבררו חמוץ וגדול במיוחד) והנשיא הנבחר רובי ריבלין קיימו פגישה בה ביקש נתניהו להניח בצד את מה שהיה ולצאת לדרך עם שולחן נקי. ריבלין הסכים בחפץ לב, כי עם המנה העיקרית שהוא מתכנן לנתניהו כדאי בהחלט לפנות מקום על השולחן.
נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו: מעניין לראות איך יסתדרו האמריקנים עם הנשיא הנבחר. מבחינת האמריקנים ירושלים תהיה עיר בירה רק אם מכבי וגולדסטאר יעבירו אליה את מפעליהם.
ומצד השני ריבלין מסיים כל שיחה בשלום לכם מירושלים בירת ישראל.
בואו נקווה שמה שעבד על החרדים יעבוד גם על אובמה, ושהוא שונא את נתניהו מספיק כדי לחבק את ריבלין.
בעד הנפש חני נא: האמת שהעניין החרדי במי יהיה הנשיא לא גדול במיוחד. סמכויות לתת אין לו, ואפילו נושא החנינות שפעם היה מושא לספקולציות וקונספירציות די ירד מהפרק.
ובכלל, מאז הפכה התנועה הקדושה לטהורה, נוצר נוהג שמי שנתפס – נמחק. נסו להיזכר ביאיר לוי, בניזרי ואחרים שנעלמו בתהום הנשייה (ואפשר לראות את ההתעלמות מהנחקרים הנוכחיים מקרב התנועה בפרשת הולילנד). אמנם יש מקרה אחד יוצא דופן, אך בשביל זה כנראה צריך להיות אריה.
אם….
אם אישה הייתה נבחרת לנשיאות אז יכולנו לכתוב על נשיאה בעול.
אם פואד היה נבחר אולי השכנים מסביב היו חושבים שזה אחד משלהם.
אם פרופסור שכטמן היה נבחר היה לנו נשיא שנעלב אם מעניקים לו תואר דוקטור של כבוד.
ורק האחים לבית יתום מכירים את משחקי המילים ולא יעזו להתמודד…