מה חשף כתב ידיעות בחצר המקובל הגר”י כדורי זצ”ל ולמה התחקיר נגנז

אתר ‘העין השביעית‘ מפרסם בשבועות האחרונים פרויקט מתגלגל מיוחד תחת הכותרת ‘שוברים שתיקה – עדויות על שיטת ידיעות אחרונות’.

במסגרת הפרויקט מספרים עיתונאים לשעבר בעיתון על חוויות מעבודתם במה שהיה פעם ‘העיתון של המדינה’, ובין היתר מספרים על השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס.

אחד המאמרים המטלטלים שהובאו במסגרת הפרויקט, הייתה עדותו של שאול פרץ, כתב-חוקר מהבכירים שעבדו בעיתון, על התערבויות הפסולות של ארנון מוזס בעבודת מערכת ‘ידיעות אחרונות’.

אחד הסיפורים התמוהים במאמר של פרץ הוא הסיפור על גניזת התחקיר על ‘זקן המקובלים’, המקובל רבי יצחק כדורי זצ”ל.

•

 התחקיר על הרב כדורי אמור היה להתפרסם בגיליון האחרון של מוסף ‘7 ימים’ לשנת 1996.

“חודשיים לפני כן הטיל עלי איתן עמית, סגן עורך ‘ידיעות אחרונות’ והאחראי על מחלקת התחקירים, לבדוק מה מתרחש בחצרו של הרב הנודע”, כתב פרץ ברשימה אישית שפרסם ב-1997 ב’מעריב’.

את הרעיון לתחקיר העלה, לדבריו, ח”כ מיקי רוזנטל, שבאותה עת היה ראש דסק בעיתון. “היה לנו מידע מוקדם שלפיו, לכאורה, רק מי שהפרוטה מצויה בכיסו זוכה לפגוש את הרב, ולכן החלטנו לבצע תרגיל פשוט”, כתב פרץ.

ל’העין השביעית’ אמר פרץ: “כדי להיכנס לחצר הרב כדורי שלחנו אני ועוזרתי דאז גלית ימיני שני מכתבים. אחד המכתבים נשלח מטעם זוג חשוך ילדים מרמת-אביב שחפץ בברכת הרב, ולשם שלשלנו 500 שקלים שבהם צייד אותנו העיתון.

“במכתב השני הצגנו את עצמנו כזוג חשוך ילדים מיפו, ושם לא שמנו אגורה”. “הזוג מרמת-אביב”, כתב פרץ, זומן לפגישה במהירות – תוך שבוע. “הזוג מיפו” לא זכה לתשובה.

כשהגיע מועד הפגישה של ‘הזוג מרמת-אביב”, מספר פרץ, התייצבו בחצר הרב צמד העיתונאים, שצוידו מראש במצלמות נסתרות. כדורי, אומר העיתונאי לשעבר, נראה “כמו עב”ם” ולא ממש תיקשר עם סביבתו.

לפי העין השביעית, הכתבה עברה עריכה וייעוץ משפטי וכבר הוכנה לפרסום – אך נבלמה ב”הוראה מלמעלה”, כהגדרת פרץ.

לדבריו, עורכת המוסף באותה העת, אילנה שובל-שקד, אמרה לו שעורך ‘ידיעות אחרונות’ דאז, אלון שליו, “פסל את הכתבה באופן שרירותי בנימוק ש’היא לא ראויה לפרסום'”.

חרף נסיונות השכנוע של העורכת, כתב פרץ, העורך דבק בעמדתו.

“העברתי אל שליו מכתב קצר ובו ביקשתי שיקבל אותי לשיחה בנושא פסילת הכתבה. המכתב לא זכה להתייחסות. ואז נזכרתי בשיחת טלפון שקיבלתי במהלך הכנת הכתבה מג’ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של המו”ל ארנון מוזס ואחת מבעלי המניות של ‘ידיעות אחרונות'”, הוסיף וכתב פרץ.

“היא שמעה שאני מכין כתבה על הרב כדורי וסיפרה לי על החברות הטובה שלה עם יוסי כדורי, נכדו של הרב, ועל המגעים שמתנהלים, לטענתה, בין הוצאת הספרים של ‘ידיעות אחרונות’ לבין חצר הרב על רכישת הזכויות לפרסום ספר על חייו.

“שלום-ניר-מוזס ידועה כצרכנית קבועה ומושבעת של מקובלים, מכשפות וקוראים בכף היד. לא העליתי בדעתי שיהיו לה החוצפה והכוח לנסות למנוע את פרסום הכתבה על הרב כדורי”.

לדברי פרץ, במקרה זה יש סיבות להאמין שמי שמנעה את הפרסום היא ג’ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של ארנון מוזס ובעלת מניות בחברה.

בתגובה לפניית ‘העין השביעית’ מסרה ג’ודי שלום-ניר-מוזס כי היא אינה קשורה לגניזת הכתבה, וכי אין לה יכולת לעצור פרסומים ב’ידיעות אחרונות’. “מעולם, מהרגע שנולדתי, לא עצרתי כתבה ולא הייתי קשורה לעצירת כתבות”, הוסיפה.

בתשובה ל’העין השביעית’ מדגיש פרץ כי הוא קישר בין הדברים, “מבלי לקבוע בוודאות שזה הטריגר לצִנזור הכתבה”.

•

מבחינת פרץ, גניזת הכתבה על כדורי, שאמורה הייתה להתפרסם בהבלטה במוסף הדגל של העיתון, היתה הקש ששבר את גבו.

“הרגשתי שנקעה נפשי מהפסילות ומהצנזורים הבלתי פוסקים. הבנתי שבעיתון כזה אני לא רוצה ולא מסוגל לעבוד. הגשתי את התפטרותי”, כתב.

כעבור חודשיים כבר פרסם פרץ את רשמיו  בכתבת השער של מוסף ‘סופשבוע’ – אליו ערק. הוא נשאר ב’מעריב’ שנתיים, ולאחר מכן פרש מעולם העיתונות.

“ידעתי שמכרתי את נשמתי לעיתון יותר מושחת”, כתב לאחרונה במאמר שפרסם באתר News1, “אבל רציתי להשיג דבר אחד שאותו הצלחתי להשיג. השתמשתי בבמה שלו כדי לחשוף את האמת”.

המקובל רבי יצחק כדורי זצ”ל נפטר לפני 11 שנים. הוצאת ‘ידיעות אחרונות’ לא הוציאה ספר על תולדות חייו.

מקור: העין השביעית