‘אתה מכיר את הסיפור עם האקדח?’

“אתה מכיר את הסיפור עם האקדח?”, שאל עורך הדין המכובד.

“שמעת מה היה לו עם האקדח?”, תהה יועץ התקשורת המוערך.

ואללה לא, לא שמעתי על שום אקדח ואם יש בן אדם שלא יושב עליו שום דבר אלים ועוד עם אקדח זה עורך דין אלעד מאיר.

פגשתי אותו לפני שנתיים. תובע בעיריית בת ים. בא מהמשטרה. לא הבין לאן הוא מגיע. היה חשוף לאינספור בקשות להקל עם ההוא, לעזור לזה, להקטין את הקנס, לחכות עם הכתב האישום, נמאס לו.

הוא בירר והבין ש’ההוא’ ו’הזה’ הם (רק במקרה, כמובן), אנשים שעוזרים לבחירת ראש העירייה של בת ים, יוסי בכר, בבחירות המיוחדות שנערכו אז. מאיר לא היה בעניין של לזרום עם כל הבקשות והלחצים והוא החליט לצאת למאבק.

“כשניפגש,אני אספר לך על האישיות שלו”, אמר עורך הדין המכובד. כנראה שמדובר באדם כל כך בעייתי שרק בפגישה פנים אל פנים, אפשר להגיד את זה.

“למה אתה אומר את זה?”, התחלתי להתפוצץ. “למה הרמזים המכוערים האלה? האיש עבר שנתיים מזעזעות בעיריית בת ים, ביהמ”ש המחוזי קבע שעדותו מהימנה והיא אחת הסיבות המרכזיות שהוא החליט על בחירות חוזרות בבת ים. מבקר המדינה הכריז עליו כחושף שחיתויות ופסק לו פיצויים של 400 אלף שקלים מעיריית בת ים. איפה היו הדברים הנוראיים באישיות שלו בכל התהליך הזה?”.

שלושה משרדי עורכי דין ומשרד ייעוץ תקשורתי אחד עבדו מולנו בסיפור של אלעד מאיר, ששודר ב’מקור’.

הם עבדו קשה בלהכפיש את אלעד מאיר. באחד המיילים שנכתבו אליי צוטט מייל של מאיר, שמוכיח, לדעת עורכי הדין, כמה בעייתי הוא חושף השחיתות.

מאיר, לטענת עורך הדין, כתב כך: “צר לי שאת משנה עורך כזיקית ומתהפכת כשניצל”.  הייתם מאמינים שאדם שפוי כותב מייל כל כך מופרע? ממש מדמה אדם לזיקית. איזה אסון.

לעורך הדין המזועזע, כמובן, לא ממש אכפת שאותו חושף שחיתות עובר בינתיים התעללות תעסוקתית בעיריית בת ים, שמתייחסים אליו כאל מצורע, שמכפישים אותו, נותנים לו לעשות עבודות שחורות, שולחים לו מיילים בעלי תוכן פוגעני, זה ממש לא רלוונטי, אבל שהוא כתב למישהי שהיא משנה את דעתה, זו כבר הפרעה נפשית.

•

בכוונה אני מתמקד בנותני השירותים, בעורכי הדין, ביועצי התקשורת.

מבכירי עיריית בת ים יש לי ציפיות נמוכות.

ראשית, כי זו לא הפעם הראשונה שהעירייה הזאת מתנהלת בדרכים הללו. שנית, מאיר התלונן נגד האנשים הללו במשטרה. מבחינתם זה להיות או לחדול, ההישרדות שלהם בתפקידיהם המכובדים תלויה, בעיניהם ביכולת שלהם לרמוס אותו, לשבור את אמינותו ולהוציא לו את החשק מהמשך ניהול ההליך.

למה עורכי דין מכובדים צריכים לשתף פעולה עם זה?

לא, “אני רק עושה את תפקידי”, זו לא תשובה מספיק טובה. גם “אם אני לא אעשה את זה, מישהו אחר יעשה”, היא לא תשובה מספקת. לא צריך לייצג כל לקוח. כשכבר מייצגים אותו, לא חייבים לעשות את זה בצורה הזאת.

לא רוצה להישמע צדקן, אבל יש אחריות מוסרית גם לעורכי הדין ואפשר להגיד לראש עיריית בת ים – שמע, המבקר קבע שהוא חושף שחיתויות, נאבקתם בו שנתיים, הוצאתם על זה, כנראה, מיליוני שקלים מהקופה הגרעונית להחריד של עיריית בת ים, הגיע הזמן להפסיק.

אה והסיפור המחריד עם האקדח.

אז מתברר שהטענה הנוראית היא שבאולם ביהמ”ש, בהיותו תובע משטרתי, עו”ד מאיר עשה תנועות עם היד כאילו של אקדח ואמר איזה משפט ציני באזור החיוג הזה (גם את הטענה המגוחכת והלא רלוונטית הזאת, מאיר מכחיש, אבל תסלחו לי שלא הלכתי לחקור אם הוא עשה תנועה של אקדח עם היד או לא).

בוא נגיד ככה – מאחל לכל אחד מכם, שאחרי שמי יודע כמה אנשים סרקו כל פינה בחיים שלכם, במטרה למצוא איזשהו פרט מביך, זה יהיה המקסימום שהם יצליחו לגלות.

•מתוך הבלוג של רביב דרוקר