המדינה לבג”ץ: אין קרבה אישית או פוליטית בין ביבי נתניהו למנדלבליט

המדינה הגישה לבג”ץ את תגובתה לעתירת עו”ד אלדד יניב, המבקש לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, מנוע מלטפל בתיקי החקירה והבדיקה בעניינו של ראש הממשלה, בשל ניגוד עניינים שהוא מצוי בו, לכאורה, נוכח תפקידו הקודם כמזכיר הממשלה.

לפי התגובה, המדינה סבורה שדין העתירה להידחות, שכן טענותיו של יניב אינן נתמכות בעובדות וגם אינן מבוססות מבחינת משפטית, והוא מעלה טענה קונקרטית אחת בלבד הנוגעת למעורבותו לכאורה של היועץ בהליכים הקשורים להצעת החוק המכונה “חוק ישראל היום” – אלא שמנדלבליט לא היה מעורב בטיפול בהצעת חוק ישראל היום, ולכן טענת העותר נשמטת מאליה.

“לעיתים”, נאמר בתגובה, “בהצעות חוק ייחודיות נדרש עיסוק מוגבר יותר מצד עובדי מזכירות הממשלה, אך כזה לא היה מצידו של מנדלבליט ביחס להצעת חוק ישראל היום. מנדלבליט לא קיבל החלטות בעניין הצעת חוק ישראל היום, ולא פעל בקרב חברי כנסת או שרים לצורך קידום או אי-קידום הצעת חוק ישראל היום.

“הצעת החוק נדונה אמנם בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם מי שמשמש בשגרה כמזכיר ועדת השרים לענייני חקיקה (ושימש כמזכיר הוועדה אף באותה ישיבה), הוא סגן מזכיר הממשלה, מר ליאור נתן. סדר יום הוועדה נקבע על ידי שרת המשפטים, העומדת בראש הוועדה, ללא כל מעורבות של מזכיר הממשלה”.

המדינה שבה ומציינת כי עמדתה הכללית, כפי שהוצגה בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, היא שבשים לב לכך שעבודת מזכיר הממשלה אינה בגדר שירות פרטי-אישי עבור ראש הממשלה, אלא תפקיד מקצועי, הרי שלא מתקיים ניגוד עניינים מובנה בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לרבות בכובעו כתובע הכללי, לבין תפקיד מזכיר הממשלה; וכי מערכת היחסים המקצועית בין מזכיר הממשלה לחברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, אינה מקימה ניגוד עניינים מיניה וביה מעצם יחסי העבודה השוטפים. כזכור, עתירה זו נדחתה.

“בעת כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה, כמו גם היום, יחסיו עם חברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, היו על בסיס עבודה מקצועית ולא בגדר קרבה אישית או פוליטית”, נאמר עוד בתגובת המדינה.

המדינה מציינת עוד, כי “בשני העשורים האחרונים חזינו – למרבה הצער – במקרים רבים שבהם נחקרו והועמדו לדין נושאי משרה בכירים בממשלה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לרבות שרים וראש ממשלה לשעבר. הנה כי כן, ההנחה, שאף התבררה כנכונה, היא כי היועץ המשפטי לממשלה (והמערכת שבראשה הוא עומד) פועל בעצמאות מוחלטת, ויודע ומסוגל להבחין היטב בין כובעו המייעץ והמייצג, אשר כרוך ביחסי עבודה עם ראש הממשלה, שרים ונושאי משרה אחרים, לבין כובעו כראש התביעה הכללית, בפרט בכל הקשור להחלטה בדבר נקיטת הליכים משפטיים נגד נושאי משרה”.

עוד נאמר בתגובת המדינה, כי מרגע שלא קיימת כל מניעה חוקית לכך שמנדלבליט יטפל בחקירות האמורות, הוראות חוק יסוד הממשלה מקימות חובה על היועץ המשפטי לממשלה להכריע בעניינו של ראש הממשלה, ואינן מאפשרות הימנעות שלו מלעסוק באותן חקירות

. זאת, מעבר כמובן גם לחשיבות הציבורית בכך שראש מערכת אכיפת החוק יוביל את החקירה, המנוהלת על-ידי משטרת ישראל ומלווה על-ידי גורמים בכירים בפרקליטות המדינה.