דרמה בהקדש ההיסטורי של ירושלים: בהחלטה שהנפיק בית הדין הרבני בירושלים, בראשות האב”ד הרב שלמה שטסמן והדיינים הרב יצחק זר והרב עידו שחר, הושעו כל הנאמנים והאפוטרופוסים הקשורים בזיקה כלשהי לנכסי הקדש ‘עץ חיים’ בירושלים “כל עוד לא תינתן החלטה אחרת”.
במקומם מינה בית הדין את השופט בדימוס יוסף אלון, הנשיא היוצא של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנאמן מיוחד מטעם בית הדין לנכסי הקדשות ‘עץ חיים’.
“הנאמן המיוחד יערוך ויגיש לבית הדין בתוך 90 יום דו”ח מפורט בעניין נכסי הקדשות ‘עץ חיים’ והתנהלות נאמני הקדשות והמסייעים על ידם בכל הקשור לנכסי ההקדשות”, נכתב בהחלטה.
בהחלטה נאמר עוד, כי “לאחר שמיעת באי כוח המשיבים בדיון שקיימנו ביום ו’ בשבט, החשדות בעניין התנהלות הנאמנים לא התפוגגו אלא אף התעבו”.
הפרשה – המהווה רעידת אדמה בהקדש הוותיק – החלה לאחר שבתקופה האחרונה הגיע להרכב ההקדשות בבית הדין הרבני האזורי בירושלים מידע מדאיג על התנהלות הנאמנים של ההקדש בעשור האחרון.
בעקבות מידע זה פתח בית הדין בבדיקה ואף קיים דיונים, בנוכחות נאמני ההקדש ובאי כוחם.
כפי שדווח לראשונה בחרדים10, הבדיקה והדיונים העלו ממצאים לכאוריים המעלים חשד כבד להתנהלות שערורייתית של נאמני ההקדש והמסייעים על ידם, ובכללה מכירת נכס הקדש המרכזי – בניין הישיבה והתלמוד תורה – ללא אישור בית הדין, ולאחריה נקיטת מהלכים משפטיים להפקעת סמכותו של בית הדין, פעולות מניפולטיביות להשגת אישורים מבית הדין (בהרכבו דאז) למכירת כעשרים נכסי נדל”ן בירושלים, תוך הטמעת תמורתם בנכס הרשום על שם עמותה וחברה פרטית – וכשגם הוא נמכר מיד לאחר מכן ליזמי נדל”ן.
דייני בית הדין הדגישו בהחלטה שהנפיקו לפני כשלושה שבועות, כי בית הדין הוא אביהם של ההקדשות ולכך מחויב לוודא שהתנהלות ההקדש מתוקנת בתכלית ושנאמניו – שלוחי בית הדין – ממלאים תפקידם בנאמנות ובשלמות כמצופה וכמחויב.
בית הדין ציין, כי עולה חשד של ממש שהקדשות ‘עץ חיים’ אינם מתנהלים בצורה מתוקנת ושאפוטרופסי ההקדש לא קיימו לכאורה את חובת נאמנותם כלפי בית הדין, ההקדש והמקדישים.
בעקבות כך השעה בית הדין את פעילות הנאמנים והטיל צו עיקול על כל נכסי הקדשות ‘עץ חיים’ ואסר על נאמני ההקדש, מנהליו ועובדיו לבצע העברות רכושיות של נכסים או כספים השייכים להקדש.
הקדש ‘עץ חיים – שהינו המוסד התורני הוותיק בירושלים, הוקם על ידי רבה של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלנט זצ”ל בשנת תר”א (1841). במשך למעלה מ-170 שנה עמדו בראשו ובנשיאותו גדולי תורה ובהם הגרא”ז מלצר, הגר”א קוטלר והגרי”מ טוקיצ’ינסקי.
בין כתליו הרביצו תורה ענקי תורה ומוסר כמו הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, הגאונים בעלי ‘דרכי דוד’ ‘וגידולי שמואל’, ואף הגרא”מ שך מסר בו שיעורים שבועיים במשך תקופה ממושכת.
בשנת תרצ”ו (1936) נחנך בניין הישיבה ותלמוד התורה ברחוב יפו, בסמיכות לשוק ‘מחנה יהודה’ בירושלים – אחד המיקומים היקרים ביותר בעיר.
בניין זה הוקם וכונן כהקדש וכך גם נכסים רבים נוספים שהוקדשו על ידי נדיבי לב לטובת הישיבה.
